כל הזכויות שמורות ©
תפריט
תפריט
עורך דין משפחה בפתח תקווה מטפל במגוון רחב של סוגיות משפטיות הקשורות למשפחה. בין התחומים העיקריים שבהם הוא עוסק:
גירושין הם אחד התהליכים המורכבים והרגשיים ביותר שעוברת משפחה. עורך דין משפחה מסייע בבניית הסכם גירושין, הכולל את כל ההיבטים המשפטיים, כגון חלוקת רכוש, מזונות ומשמורת ילדים. בנוסף, הוא מייצג את הלקוח בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני, בהתאם לנסיבות המקרה.
סוגיית המזונות היא אחת הסוגיות הרגישות ביותר הליכי גירושין. עורך דין משפחה מסייע בהגדרת סכום המזונות שישולמו לילדים או לבן/בת הזוג, בהתאם להכנסות הצדדים ולצרכי הילדים.
במקרים של גירושין, עורך דין משפחה מסייע בהגדרת הסדרי המשמורת והראייה של הילדים. המטרה היא להבטיח את טובת הילד, תוך שמירה על זכויות שני ההורים.
במסגרת הליכי גירושין, יש לחלק את הרכוש המשותף של בני הזוג. עורך דין משפחה מסייע בחלוקה הוגנת של הרכוש, תוך התחשבות בחוקים ובפסיקות הרלוונטיות.
עורך דין משפחה פתח תקווה מסייע בניסוח צוואות, תוך התחשבות ברצון המצווה ובחוק הירושה. בנוסף, הוא מטפל בסכסוכי ירושה ובהעברת נכסים ליורשים.
תהליך האימוץ הוא תהליך מורכב המצריך ליווי משפטי צמוד. עורך דין משפחה פתח תקווה מסייע בהליכי האימוץ, החל משלב הגשת הבקשה ועד לאישור הסופי.
הליכים משפטיים בתחום המשפחה הם לעיתים קרובות מורכבים ורגשיים. ליווי של עורך דין מקצועי ומנוסה יכול להקל על התהליך ולסייע בהשגת התוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח. עורך דין משפחה בפתח תקווה מכיר את החוקים והפסיקות הרלוונטיות, ויכול לספק ייעוץ משפטי מקצועי ומותאם אישית.
בחירת עורך דין משפחה היא החלטה חשובה שיש לעשות בקפידה. מומלץ לבחור עורך דין בעל ניסיון רב בתחום, המכיר את המערכת המשפטית ואת בתי המשפט המקומיים. בנוסף, חשוב לבחור עורך דין המבין את הצרכים הייחודיים של כל משפחה ויכול לספק יחס אישי ותמיכה רגשית במהלך ההליך המשפטי.
בדקו את הניסיון והמוניטין – ודאו שעורך הדין בעל ניסיון רב בתחום המשפחה ובעל מוניטין טוב.
התייעצו עם מכרים – בקשו המלצות מחברים או בני משפחה שהתמודדו עם סוגיות דומות.
בדקו את זמינותו – ודאו שעורך הדין זמין ונגיש עבורכם, שכן הליכים משפטיים בתחום המשפחה דורשים ליווי צמוד.
שימו לב ליחס האישי – חשוב שעורך הדין ייתן יחס אישי ויבין את הצרכים הרגשיים שלכם.
עורך דין משפחה בפתח תקווה הוא בעל מקצוע חשוב המסייע למשפחות להתמודד עם סוגיות משפטיות מורכבות. בין אם מדובר בגירושין, מזונות, משמורת ילדים או צוואות, עורך דין משפחה מקצועי יכול להקל על התהליך ולהבטיח את השגת התוצאה הטובה ביותר עבור הלקוח. בחירת עורך דין מנוסה ובעל מוניטין היא צעד חשוב בדרך לפתרון מוצלח של הסוגיות המשפטיות העומדות על הפרק.
אם אתם מתמודדים עם סוגיה משפטית בתחום המשפחה, אל תהססו לפנות לעורך דין משפחה מומחה בפתח תקווה, שילווה אתכם לאורך כל הדרך ויספק לכם את המענה המשפטי והרגשי לו אתם זקוקים משרד עורכי דין משפחה פתח תקווה.
תמ"ש (פתח תקווה) 54107-05-15- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: אילת גולן תבורי
7 בנוסף, על הילדים לקבל מענה טיפולי, לאור העומס הנפשי הרב לו נתונים ומנגנוני 8 ההתמודדות הפחות בשלים שברשותם. " (ע 66/67 לחוות הדעת). 9 (ההדגשות אינן במקור, א. ג. ת. ). 10 11 93. בתשובה לשאלות הבהרה מטעם האב, ניתנו תשובות המומחה כדלקמן: 12 13 "1. לאור הסכסוך בין ההורים, התרשמותנו כי______ היא ההורה העיקרי שיכול לתת 14 מענה לצרכי הילדים והתרשמותנו כי ל_____ צורך משמעותי יותר ביצירת שיח רגשי 15 ומותאם יותר עם ילדיו, אנו רואים לנכון בשלב זה להמליץ על משמורת לאם. בד 16 בבד, ציינו בחוות הדעת את מאפייניה הנרקיסיסטיים של__________ ובפרט את הקושי 17 שלה להפריד את ילדיה וכן את ילדיו של________ מהמאבק בין הצדדים ואת חוסר 18 התובנה שלה בדבר הצורך בהדרכה הורית. לפיכך המלצנו על משמורת לאם בכפוף 19 לשיתוף פעולה מלא עם ההמלצות הנוספות שניתנו בחוות הדעת (ראה המלצה 4 20 בעמוד 68). 21 2. כאמור, המלצתנו הראשונה (ראה המלצה 1 בעמוד 68) היא לטיפול במשפחה 22 למשך שנה לפחות. ללא ספק, רצוי ששני ההורים יפנימו את הצורך בטיפול 23 במשפחה ובמאמצים לשמירה על מקום מיטיב בקשר שבין הילדים לאב. 24 מנסיוננו, פעמים רבות קיים ניגוד עניינים בין צרכים ואינטרסים העולים במסגרת 25 הליכים משפטיים לבין צרכים במישור הטיפולי. לכן ברצוננו להמליץ על פניה להליך 26 טיפולי למשך שנה ללא קיום הליכים משפטיים במהלך תקופה זו. בדרך זו אנו 27 מקווים שיופנו משאבים בדרך יעילה יותר לטובת התערבות הטיפולית. " 28 (תשובות המומחה לשאלות הבהרה, מיום 19.3.17 ). 29 30 בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה תמ"ש 54107-05-15 פלונית ני פלוני תמ"ש 19059-11-13 פלוני ני פלונית 94.
פסק דין |31/12/2017 |משפחה – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 40
תמ"ש (תל אביב) 27250-12-18- י. ג. נגד ש. ט.
שמות השופטים: ארז שני
הואיל וכך מספר הוראות לי לצדדים: לא יגיעו הצדדים תוך 7 ימים לכלל הסכמה הכיצד יחודש הקשר – הסכמה שיכולים הם לכפות – מורה אני לאם לפתוח תיק ליישוב סכסוך ולהגיש במסגרתו בקשה לצו ביניים, ככל שתמצא צורך. מורה אני לשירותי הרווחה אשר על יד עיריית פתח תקווה, למסור לי תוך 90 ימים תסקיר, בו יפורטו הסיבות מה טעם אין קשר בין הקטינים, בין הוריהם ובין עצמם ומה עוד יש לעשות על-מנת לכפות חידושו של הקשר. מורה אני ליחידי ההורים, כל אחד לגבי הקטין המצוי אצלו, לשתפם בהשקפתי ובהחלטה זו ולהודיעם חד משמעית כי אם אין הם חפצים ואני בוודאי איני חפץ, שאאלץ להפעיל סמכויות ובכלל זאת שקילת מקום מגוריהם של הקטינים או נקיטת סנקציות אחרות, אזי יואילו וישתפו פעולה עם הוריהם, המסכימים שניהם לכך שחייב להיות קשר בין שני האחים ובין כל אחד מהם עם שני ההורים. מציע אני לשני יחידי ההורים לנצל את הימים הקרובים על-מנת להסכים על גורם טיפולי מוסמך, אשר יטפל בחידוש הקשר ולא ימתין ללוח הזמנים העמוס של פקידת הסעד, גורם טיפולי אשר לא יצטרך לדווח לבית המשפט, אלא יהווה מעין "חדר סודות" וטיפול פרטי עבור כל אחד מפרטי המשפחה. בהוצאות המטפל יישאו הצדדים, בשווה.
פסק דין |26/12/2018 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 3
תלהמ (נצרת) 10846-01-19- ע.פ. נגד ש.ש.
שמות השופטים: אסף זגורי
שניים אמרתי, כי גם האב הינו עורך דין. 10 27. כיוון שנראה שטובת הילד אינה מובנת היטב לאב ולבא כוחו העומדים על העדת הילד (בעניין מזונותיו. . . . ), יש להתייחס גם לפן האתי של ההתנהלות. הליכים בענייני משפחה הם הליכים מיוחדים. עורך דין שלא עוסק בענייני משפחה ראוי כי ייטול הכשרה מיוחדת בתחום זה וייזהר לקפוץ למים עמוקים וסוערים (וכן, גם עכורים לעתים) של תחום זה. למרבה הצער, אף לימודי דיני המשפחה אינם מקצוע חובה ברוב הפקולטות המשפטים (בניגוד לעבר). וגם במקום שלומדים את דיני המשפחה ככל הנראה לא מלמדים כלל בסיסי בייצוג בתחום זה : לא מעידים ילדים, לא מחתימים אותם על תצהירים, לא מערבים ילדים בסכסוך משפטי ולא מאפשרים ללקוח לגרום לעורך הדין לעשות כן. בדרך כלל נהוג לראות בחובת האמון של עורך הדין כלפי בית המשפט חובת מסגרת הכוללת אסור הטעייה של בית המשפט, איסור מסירת מידע שגוי, יחס ראוי ומנומס כלפי בית המשפט. אך מכוח סעיפים 54, 61(3) לחוק לשכת עורכי הדין, תשמ"א – 1981, סבורני כי יש לכלול חובה על עורך הדין להימנע מעירוב ילדים בסכסוך (גם ילדים של לקוחות), להימנע מלהחתימם על תצהיר ללא קבלת רשות בית המשפט ולהימנע מהבאתם לדיוני הוריהם. תכלית כללי האתיקה של עורכי הדין היא לכוון להתנהגות רצויה ולהרתיע מפני התנהגות שאינה רצויה. הגיעה השעה לפרש הכללים באופן שיכווינו התנהגות עורכי דין למקום שמגן על ילדים. 28. באחד מכתביה כותבת בצדק דר' לימור זר גוטמן כך: ". . . החובה כלפי בית המשפט היא המעניקה לעורכי הדין את מעמדם המיוחד בעומדם בפני בית המשפט. בשונה מהדרך בה מסתכל בית המשפט על הצדדים ועל העדים לגביהם צריך השופט להכריע בדבר מהימנותם הרי שמהימנות עורכי הדין אינה נתונה לבחינה ולספק.
פסק דין |05/05/2019 |משפחה – נצרתמאזכרים – 0 |עמודים – 13
רע"א 8368/18- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: ע ברון,ד מינץ,י וילנר
עוד יצוין כי לא נעלמה מעיני העובדה שתובעים נפגעי התעללות מינית במשפחה עשויים להעדיף לעתים את מומחיותן של הערכאות האזרחיות בבירור תובענות נזיקין רחבות היקף, שכן ערכאות אלה בקיאות ורגילות בהליכים משפטיים הנוגעים לפגיעות חמורות בגוף ובנפש – הליכים הכרוכים דרך כלל בבירור עובדתי מורכב ומסועף, כמו גם ברגישות ובקושי ייחודיים (ראו והשוו: רע"א 7146/13 פלוני נ' פלונית, פסקה ה ( 22.9.2014 ); ע"א 3347/16 פלונית נ' פלוני, פסקה 16 ( 20.2.2018 )). 12 27. ואולם, כאמור לעיל, סעיף 1(2) לחוק מסמיך את בית המשפט לענייני משפחה לדון בשלל תובענות אזרחיות, אשר אינן נסבות בהכרח על דיני המשפחה המהותיים, ומשכך אינן מצויות בתחום מומחיותו ה"צרה". כך, למשל, עשוי בית המשפט לענייני משפחה להידרש לתובענות בין בני משפחה שעניינן דיני חברות (ראו למשל ההליך אשר נדון בעניין חבס), זכויות במקרקעין (ראו למשל: בע"ם 5471/13 פלוני נ' פלוני ( 28.8.2013 ) (להלן: בע"ם 5471/13)), דיני חוזים (ראו למשל: תמ"ש (משפחה ב"ש) 55322-07-15 ש' ס' נ' א' א' א' ( 1.1.2019 )) וכיוצא באלה. הנה כי כן, המחוקק ביכר בסעיף 1(2) לחוק את מומחיותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לבירור סכסוכים משפחתיים, על פני מומחיותה המקצועית של הערכאה האזרחית הרלוונטית. המסגרת הדיונית בבית המשפט לענייני משפחה 28. עוד יצוין, כי הסמכתו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענות נזיקין בגין פגיעות מיניות במשפחה מוצדקת אף לנוכח המסגרת הדיונית הגמישה הנוהגת בו. אבאר. בסעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה נקבע כי "בכל ענין של דיני ראיות וסדרי דין, שאין עליו הוראה אחרת, לפי חוק זה, ינהג בית המשפט בדרך הנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק", ואף בתקנות סדר הדין האזרחי הוקדש לבית המשפט לענייני משפחה פרק ייעודי, המסדיר את סדרי הדין הייחודיים הנוהגים בגדרו.
פסק דין |11/02/2020 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 19 |עמודים – 16
– העותרת בבגץ 5918/07 נגד בבגץ 5918/07 1. בית הדין הרבני הגדול
שמות השופטים: ד ביניש א ריבלין,א פרוקציה,מ נאור,א רובינשטיין,א חיות,ח מלצר
כפי שיפורט להלן, שאלות אלה מתעוררות נוכח מאפייניו הייחודיים של ההליך הנדון ועל רקע המציאות הקיימת בשיטתנו המשפטית של "מרוץ סמכויות" בין בתי-המשפט לענייני משפחה לבתי-הדין הרבניים. הצגת התקנות שבמרכז העתירות 1. התקנות ליישוב סכסוך הותקנו בשנת 1996 על-ידי שר המשפטים דאז, פרופ' דוד ליבאי, כשנה לאחר חקיקתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן: חוק בית המשפט לענייני משפחה או: החוק). תכליתו של חוק בית המשפט לענייני משפחה היתה לרכז את השיפוט האזרחי בענייני משפחה בידי ערכאה מקצועית אחת, בפניה יידון הסכסוך המשפחתי על כל היבטיו. עוד נועד החוק להעניק לבתי-המשפט לענייני משפחה כלים מיוחדים, אשר יאפשרו התמודדות ראויה עם סכסוכים בענייני משפחה המצריכים לא פעם ראייה כוללת של הסכסוך, לרבות בהיבטיו הרגשיים והפסיכולוגיים. בין היתר, הסדיר סעיף 5 לחוק את הקמתן של יחידות הסיוע המהוות יחידות טיפוליות במסגרת בתי-המשפט האמורים, המופעלות על-ידי צוות בין-מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים וכן עורכי-דין, וזאת לשם מתן שירותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה. המטרה היתה להעמיד לרשות בתי-המשפט לענייני משפחה את עזרתם של גורמים טיפוליים ומקצועיים, כדי לסייע בידיהם לרדת לשורש המחלוקת ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני-המשפחה – בין באמצעות גיבוש הסכם בין הצדדים ובין באמצעות הכרעה שיפוטית (ראו: דברי הנשיא א' ברק ברע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337, 342-343 (2000); עוד ראו: דן ארבל ויהושע גייפמן "חוק בית-המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה-1995" הפרקליט מג 431, 433 (1997) (להלן: ארבל וגייפמן)).
פסק דין |23/06/2009 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 74 |עמודים – 59בע"מ 164/11- פלונית נגד פלוני
שמות השופטים: א רובינשטיין,ע פוגלמן,צ זילברטל
זאת ועוד, סבורני כי חיובו של מי שאינו נמנה על "הגרעין הקשה" של בני המשפחה להתדיין בבית המשפט למשפחה עלול "לקפחו" לעומת מתדיין בבתי המשפט האזרחיים ולשלול ממנו מספר יתרונות דיוניים וראיתיים העומדים לו בבתי משפט אלה. הגמשת כללי הדיון ודיני הראיות לגיטימית כשמדובר בסכסוכים משפחתיים "אמיתיים" על מנת שלבית המשפט למשפחה יהיו כלים להתמודד עם סוג זה של סכסוכים ולהכריע בהם בדרך התואמת את הבעייתיות המיוחדת להם. אך ככל שפוחתת ה"משפחתיות" המעורבת בסכסוך ראוי לאפשר למתדיינים למצות את זכויותיהם הדיוניות והראייתיות הלגיטימיות במסגרת התדיינות אזרחית "רגילה". כאשר מדובר במחלוקת (כמו זו שבענייננו), שגם אם לקשר המשפחתי יש תרומה מסוימת להיווצרותה, הרי שעיקרה נוגע למערכת יחסים שבין עורך-דין לבין לקוחו, וכאשר הקשר המשפחתי הפורמאלי שבין בעלי הדין פקע זה מכבר, אין כל תרומה למיומנותם של בתי המשפט למשפחה כמומחים לטיפול בסכסוכים בתוך המשפחה. ברגיל, מערכת יחסים משפחתית, לרבות בין בני זוג שנישואיהם פקעו, מאופיינת ביחסים מתמשכים, שיימשכו גם לאחר סיום ההליך המשפטי. במקרה דנן, לא ניתן לומר שבמהלך הדברים הרגיל בהכרח יישמרו היחסים בין המבקשת לבין המשיב. כל אלה תומכים, לטעמי, בפירוש המוצע על-ידי להוראת הסמכות. 19. ראוי לציין ולהדגיש, כי הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה מיקדה את המלצותיה ביחסים שבין בני הזוג (בעל ואישה), וביחסים שבין הורים וילדים (ראו: הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה, בעמ' 19, 20, 47/46). בנוסף, עיון בהצעת החוק לתיקון דיני המשפחה (ריכוז סמכויות שיפוט), התשנ"ה-1994, ה"ח 2330 (להלן: הצעת החוק לתיקון דיני המשפחה), מעלה כי, לכתחילה ביקש המחוקק ליישם את המלצות הוועדה לבחינת יישום דיני המשפחה, ולהקנות לבית המשפט למשפחה סמכות ייחודית לדון, בין היתר, "בתביעה אזרחית שהגיש אדם נגד בן זוגו, יהא שוויו של נושא התביעה אשר יהיה".
פסק דין |29/04/2012 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 166 |עמודים – 23
בע"מ 7367/22- פלונית נגד פלונית
שמות השופטים: י עמית,נ סולברג,י וילנר
תקנה 2(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, מורה כי "בית המשפט לענייני משפחה אחראי על ניהול ההליך השיפוטי גם לשם צמצום ההתדיינות השיפוטית בין בעלי דין שהם בני משפחה במטרה להגיע לסיום הסכסוך ביניהם" (ההדגשה הוספה – נ' ס'). זאת, נוכח מאפייניהם הייחודיים של ההליכים המתנהלים בין כתלי בית המשפט לענייני משפחה, ומתוך תפיסה שלפיה לא אחת, עצם ניהול ההליך המשפטי, יגביה את החומות וירבה את האיבה ואת היריבות בין הצדדים. כחלק מכך, הוכרה החשיבות הרבה הטמונה במתן פתרונות מהירים, אף "מידיים", מטעם בית המשפט לענייני משפחה, שכן לעתים, "עיכוב במתן החלטה עלול לגרום נזק שאינו בר-תיקון", ועל כן, "ראוי להביא לניצול מרבי את האפשרויות לפתרון סכסוכים קודם ניהול המשפט" (יצחק כהן דיני המשפחה בישראל – פרוצדורה ומהות 394-393 (2019); בע"מ 4738/13 פלוני נ' פלונית, פסקה 19 ( 3.9.2013 )). בהתאם לכך, הוקנו סמכויות נרחבות במיוחד, לבית המשפט לענייני משפחה, בכל הנוגע לשלב קדם המשפט (בע"מ 8339/06 פלוני נ' פלוני, פסקה ו ( 4.1.2007 ); גורן, עמוד 405. וראו גם: סעיף 8(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995; תקנה 1 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). מאפיינים יחודיים אלה, של הסכסוכים המתבררים בבתי המשפט לענייני משפחה, מוסיפים ומטים את כף המאזניים, לעבר סיום ההליך כבר בשלב קדם המשפט. 38. לאחר שמצאתי כי בדין נתן בית המשפט לענייני משפחה את פסק דינו, בשלב קדם המשפט, נותר אפוא לבחון, לגופן, את ההכרעות שאליהן הגיע בית המשפט, בשאלות המשפטיות שעמדו לפניו. בהקשר זה אציין, כי גם לגוף הדברים אינני מוצא טעם טוב להתערבותנו בקביעות בית המשפט לענייני משפחה, ובהתאמה, גם בקביעות בית המשפט המחוזי, בכל הנוגע לטענות ההגנה שהעלתה המבקשת.
פסק דין |26/01/2023 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 14 |עמודים – 21
רע"א 6558/99-1. נחום חבס נגד דין חבס
שמות השופטים: א ברקט שטרסברג כהן,א ריבלין
מהן תובענות אלה בחינת הדיבור "שעילתה סכסוך בתוך המשפחה" מצביעה על שני מרכיבים של תנאי זה. המרכיב האחד עניינו "עילת" הסכסוך. השאלה בהקשר זה הינה, "עילה" מהי המרכיב השני עניינו הדרישה שהעילה תהא "סכסוך בתוך המשפחה". השאלה כאן הינה, מתי הסכסוך הוא "בתוך המשפחה" לבדיקתן של שאלות אלה נפנה עתה. פתרונן מחייב בחינת התכלית שהוראות החוק נועדו להגשים. 7. התכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט למשפחה נעוצה בתפישה המבקשת לרכז בערכאה מקצועית אחת את מלוא המחלוקת שבין בני המשפחה, מתוך רצון לרדת – בעזרת גופי ייעוץ – לשורשיה של המחלוקת, ולפתור באופן יסודי את הבעיות האמיתיות שבין בני המשפחה. התפישה הבסיסית של החוק הינה "משפחה אחת – בית משפט אחד" (ראה ארבל וגייפמן "חוק בית המשפט לענייני משפחה, תשנ"ה1995-" הפרקליט מג 431 (תשנ"ז)). לשם הגשמתה של גישה זו קובצו סמכויות שיפוטיות שונות הקשורות למחלוקות בין בני המשפחה לערכאה אחת; נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים, המבקשים להתמודד עם יחסי האמון המיוחדים השוררים בתוך המשפחה. הוקמו מסגרות טיפוליות אשר מסייעות לבית המשפט המקצועי בהכרעותיו בסכסוך שבין בני המשפחה. אכן, הסכסוך המשפחתי הוא בעל גוון מיוחד. לעתים קרובות רק קצהו נגלה לעין, ואילו רובו ככולו נסתר מהעין, ומפעפעים בו רגשות עזים. מטרת ההסדר החקיקתי הינה לאפשר לבית המשפט לרכז בידיו את כל הסכסוכים הנוגעים לאותה משפחה, תוך מתן כלים לשופט לרדת לעומק הסכסוך, ותוך נסיון לתת פתרון יסודי ומקיף לסכסוך כולו. אכן, ביסוד החקיקה מונחת גישה כוללנית ואינטגרטיבית. היא נועדה לאפשר לבית המשפט לטפל בשורשיו של הסכסוך, ולא רק בביטוי חלקי ופורמלי שלו.
פסק דין |30/08/2000 |בית המשפט העליוןמאזכרים – 421 |עמודים – 7
בש"א (נצרת) 2139/06- סמירה ספדי ואח נגד עאסם ספדי ואח
שמות השופטים: שכיב סרחאן
הרשויות המטפלות והעוסקות ברווחת המשפחה ויחידיה הן חלק בלתי נפרד מהסדר הסכסוך במשפחה, והן חייבות לעבוד תוך תיאום מלא עם בתי-המשפט ובתי-הדין, לעמוד לרשותם במהלך הכרעותיהם בסכסוכי משפחה ולהיות בקשר רצוף עמם בכל ענין הנתון לסמכותם ולהכרעתם. בדיון בעניני משפחה לא תמיד נדרשת הכרעה משפטית כבסכסוך רגיל; לעיתים קרובות נדרש טיפול והבאת הצדדים לידי הסדר משותף. 3. הכרעה בסכסוך בעניני משפחה, במיוחד כאשר מעורבים בו ילדים, מחייבת מיומנות וכישורים מיוחדים, ובצד כשרון השפיטה הרגיל, מנת חלקו של כל שופט, היא טעונה התמחות מיוחדת ונסיון רב. 4. בהפעילו את סמכויותיו ובישמו את המערכת הטיפולית, על בית-המשפט לפעול בתוך מסגרת פרוצדורלית שונה מזו הנהוגה בבתי-המשפט שלנו בענינים אזרחיים או מסחריים. רמת המעורבות של השופט חייבת להיות גבוהה ויכולת הנגישות שלו לחומר הראיות, הזמנת העדים וחקירתם צריכות להיות בעלת היקף רחב. על השיטה בעיקרה להשאיר אפשרות של יוזמה לבית-המשפט ולא לדבוק בהליך אדברסרי, כאשר עורכי-הדין של בני הזוג מסייעים לבית המשפט בהבהרת עמדות הצדדים ובגיבוש פתרון אשר יתקבל על דעת המתדיינים. השיטה האדברסרית הנוהגת גורמת להקצנת עמדות הצדדים, להחרפת הסכסוך ולהעמקת הקרע ואין בה תרומה חיובית לבית-המשפט הנחלץ לעזרת בני הזוג והמבקש לרדת אל שורש המשבר ואל חקר האמת. 5. סמכות הדיון בעניני משפחה בבית-המשפט המחוזי (למעט בענינים שבסמכותו של בית הדין הרבני) הנה כוללת וחובקת את כל תחומי הסכסוכים שבין בני זוג וילדיהם. בית-המשפט עוסק לא רק בצדדים האזרחיים של הסכסוכים ובהכרעות בעניני קטינים, שלומם וטובתם במובן הרחב של המלה – אימוץ, אומנה, הכרזה על קטין נזקק וכיו"ב – אלא גם בהיבטים הפליליים הכרוכים בחוקי הנוער.
החלטה |18/06/2006 |שלום – נצרתמאזכרים – 1 |עמודים – 9
ת"א (עכו) 22991-07-17- אירנה ליבקוביץ נגד חיים קדמני
שמות השופטים: אביגיל זכריה
רק בנוגע לאותו "גרעין קשה" של בני משפחה, אשר בגדרו מתעוררות מחלוקות, שמטיבן ומטבען הן מורכבות מהתחום המשפטי ומהתחום הרגשי גם יחד, נדרש הפתרון היסודי, המקיף והממצה אשר בתחום מומחיותו של בית המשפט למשפחה (ראו: בית המשפט לענייני משפחה, בעמ' 29/28). 7 זאת ועוד, סבורני כי חיובו של מי שאינו נמנה על "הגרעין הקשה" של בני המשפחה להתדיין בבית המשפט למשפחה עלול "לקפחו" לעומת מתדיין בבתי המשפט האזרחיים ולשלול ממנו מספר יתרונות דיוניים וראיתיים העומדים לו בבתי משפט אלה. הגמשת כללי הדיון ודיני הראיות לגיטימית כשמדובר בסכסוכים משפחתיים "אמיתיים" על מנת שלבית המשפט למשפחה יהיו כלים להתמודד עם סוג זה של סכסוכים ולהכריע בהם בדרך התואמת את הבעייתיות המיוחדת להם. אך ככל שפוחתת ה"משפחתיות" המעורבת בסכסוך ראוי לאפשר למתדיינים למצות את זכויותיהם הדיוניות והראייתיות הלגיטימיות במסגרת התדיינות אזרחית "רגילה". כאשר מדובר במחלוקת (כמו זו שבענייננו), שגם אם לקשר המשפחתי יש תרומה מסוימת להיווצרותה, הרי שעיקרה נוגע למערכת יחסים שבין עורך-דין לבין לקוחו, וכאשר הקשר המשפחתי הפורמאלי שבין בעלי הדין פקע זה מכבר, אין כל תרומה למיומנותם של בתי המשפט למשפחה כמומחים לטיפול בסכסוכים בתוך המשפחה. ברגיל, מערכת יחסים משפחתית, לרבות בין בני זוג שנישואיהם פקעו, מאופיינת ביחסים מתמשכים, שיימשכו גם לאחר סיום ההליך המשפטי. במקרה דנן, לא ניתן לומר שבמהלך הדברים הרגיל בהכרח יישמרו היחסים בין המבקשת לבין המשיב. כל אלה תומכים, לטעמי, בפירוש המוצע על-ידי להוראת הסמכות". (ר' סעיף 18 לפסק הדין). ברע"א 3927/15 פלונית נ' פלוני (פורסם בנבו, פסק דין מיום 26.11.15 ) נדרש בית המשפט העליון לסוגיה האם המונח בן זוג לשעבר כולל גם "הידועה בציבור כאשתו לשעבר" באופן שיש להחיל על יחסים אלה את סמכות בית המשפט לענייני משפחה.
החלטה |
07/03/2018 |
שלום – עכו
מאזכרים – 1 |
עמודים – 12
רמ"ש (נצרת) 74022-05-24- ר. א.ח נגד ' ח. א.ח.
שמות השופטים: אסף זגורי
עם זאת, הפסיקה הציעה לבחון נתונים אובייקטיביים נוספים שברקע הסכסוך המשפחתי כדי להשיב על השאלה האמורה כגון: משך הסכסוך, מידת השותפות של בני המשפחה בסכסוך, האופן בו תופשים את הסכסוך והיקפו. שאלה אחרת היא האם גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית המשפט לענייני משפחה יסייעו לפתרון המשבר המשפחתי (ראו ברע"א 672/22 ובאסמכתאות שהובאו שם). 34. זה המקום להבהיר, כי מבחינה מהותית, הרעיון של קיום ההתדיינות בין בני משפחה בבית המשפט לענייני משפחה נובעת מהרעיון שנועד לאפשר לשופט אחד שיש לו מומחיות בתחום, להבין את הרגישויות המיוחדות של המשפחה הניצבת לפניו וליתן פתרון יסודי ומקיף לסכסוך בכללותו על כל הסתעפויותיו ולא רק בביטוי חלקי ופורמלי שלו, בעוד נושאים אחרים נותרים תלויים ועומדים בבתי משפט אזרחיים אחרים (ראו בע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני (נבו 29.4.2012 פסקה 10) ; מהטעם הזה רוכזו בידי שופט המשפחה סמכויות שיפוט שהיו פזורות בערכאות אזרחיות שונות, נקבעו סדרי דין ודיני ראיות מיוחדים שהתחשבו באופיים הרגיש של הסכסוכים המשפחתיים המובאים לפניו, והוקמו מסגרות טיפוליות על מנת לסייע לבית המשפט ל ענייני משפחה בהכרעותיו בסכסוך המשפחתי (ראו: רע"א 5267/14 אמיר דוד לוין נ' דליה שיוביץ( מן ההלכה אל המקרה שלפניי: 35. בטרם צלילה ודקדוק בפרטי ההליכים שלפניי אתמצת טעמיי לקבלת הערעור בחמש נקודות אלה: 35.1. באף אחד מכתבי הטענות אין ולו ציון ברמז של סכסוך משפחתי שנבע בעקבות הסכסוך העסקי או שהוביל לסכסוך העסקי בין האחים. 35.2. אין שוני של ממש בין כתבי הטענות שהונחו בפני בית משפט לענייני משפחה בנצרת לבין אלה שהונחו בבית המשפט השלום בחיפה ובכל זאת ניתנו הכרעות סותרות באותו עניין.
החלטה |
27/07/2024 |
מחוזי – נצרת
מאזכרים – 0 |
עמודים – 13
ת"א (נצרת) 767/99- יעקב מימון ו-2 אח נגד אריה מימון
שמות השופטים: אברהם אברהם
ולבסוף, שופטי המשפחה, שהמחוקק (כפי שראינו בדברי ההסבר לחוק) התכוון שיהיו בעלי תכונות אופי, כישורים והכשרה מיוחדים, הם המתאימים ליתן פתרון לסכסוך שכזה בין בני משפחה, גם כזה שלידתו בסכסוך עסקי טהור, בעזרת הכלים המיוחדים העומדים לרשותם ובגישה המיוחדת בה הם נוהגים בסכסוכים המובאים להכרעתם. 12. אם כך, כל תובענה, שבעת הגשתה לבית המשפט קיים בין בעלי הדין סכסוך משפחתי, מקומה בבית המשפט לענייני משפחה. אמנם נכון הוא, כי מסקנה זו משמעה, כי כל תובענה שבה בעלי הדין הם בני משפחה אחת – צריך שתבוא לבית המשפט לענייני משפחה. וכך הוא אמנם המצב לגישתנו (לבד מן הסייג שנביא בהמשך הדברים). סכסוך, שלידתו בסכסוך עסקי, רכושי או אזרחי אחר, לובש אופי מיוחד בשל היחסים המשפחתיים. הוא טעון מטען רגשי עמוק, המאפיין כל סכסוך במשפחה. אש הסכסוך, זה שלידתו במחלוקת עסקית/רכושית גרידא, מתלבה ומתפשטת למחוזות אחרים, בשל כך שבעלי הדין הם בני משפחה אחת. סכסוך עסקי בין בני משפחה, שלא בא לפתרונו בעודו באיבו והוא מגיע בסופו של דבר להכרעת בית המשפט – מתרחב ומתפשט אל מעבר לתחומו המצומצם, הראשוני, הן מבחינת נושאו של הסכסוך מלכתחילה והן מבחינת המעורבים בו: הוא פושט לעבר היחסים המיוחדים שבין בני משפחה באשר הם בני משפחה, יחסים שאינם נוגעים בהכרח לסכסוך המקורי-העסקי; והוא מערב, בדרך כלל, בני משפחה אחרים, כגון הורים בסכסוך בין בניהם. הוא מערב יחסים בין בעלי הדין לבין בנים אחרים של המשפחה, ולכל אלה השפעה על הדרכים לפתרון הסכסוך, שבא להכרעת בית המשפט. ראה דברי כב' השופט ג' קלינג בה"פ 20387/98 הנ"ל, שם (חלקם כבר הובאו למעלה):- "אוסיף ואומר, שכאשר המעורבים בסכסוך הם בני משפחה, הדעת נוטה כי בין גורמי הסכסוך מצויים גם עניינים אישיים הנובעים מקרבת משפחה.
החלטה |27/06/2000 |מחוזי – נצרתמאזכרים – 2 |עמודים – 7
ת"ע (תל אביב) 22376-02-20- ה.ע נגד ט.ב.ח
שמות השופטים: שמואל בר יוסף
באיזון בין התכליות דלעיל, ברי שיש לתת משקל עודף לתכלית הספציפית המאפיינת את ההליכים בבית משפט זה, כפי שנפסק בבעם 2764/16 הנ"ל, לאמור: הוראות דיוניות ייחודיות אלה אינן שרירותיות גרידא, והן יוחדו דווקא לבתי המשפט לענייני משפחה, מתוך רצון לייעל עד כמה שניתן את ההליכים המשפטיים המתנהלים בגדרם, ולאפשר מעורבות גבוהה של שופטי בית המשפט לענייני משפחה בניהול המשפט לקראת הגעה לפתרון מותאם. אכן, לחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה, מעמד מיוחס, כפי שנפסק, לאמור: ההוראות החולשות על מינוי מומחים בבתי המשפט לענייני משפחה – המעניקות למומחה מטעם בית המשפט מעין בכירות, אם גם לא כזאת שאין אחריה ולא כלום כפי שציין בית המשפט המחוזי, והאחריות היא על בית המשפט – עולות בקנה אחד עם המגמה שעמדה ביסוד קביעתם של סדרי הדין בבתי משפט אלה, לפיה "רמת המעורבות של השופט חייבת להיות גבוהה ויכולת הנגישות שלו לחומר הראיות והזמנת העדים וחקירתם צריכה להיות בעלת היקף רחב" (דין וחשבון הועדה לבחינת יישום דיני המשפחה (תשמ"ז), בעמ' 28) (בעמ 5471/13 פלוני נ' פלוני (2013) ). 12. בראי התכלית החקיקתית האמורה, אין לבעל הדין זכות לחקור מומחה מטעם בית המשפט לענייני משפחה, ושומה עליו לשכנע את בית המשפט, שהדבר ראוי. בלשון אחרת, על בעל הדין לשכנע את בית המשפט, בדבר הנזק בגין מניעת החקירה (פגיעה משמעותית באפשרות לרדת לחקר האמת, או בזכות הטיעון), עולה על הנזק לתכלית היסוד בדבר סיום סכסוכי משפחה בהקדם הראוי. אחד הכלים המרכזיים לשכנע את בית המשפט בנחיצות חקירת מומחה, הוא שיגור שאלות הבהרה. אכן, דווקא משום שאין לבעל הדין זכות קנויה לחקור את המומחה, מצופה שהוא יממש את זכותו, כאמור בתקנה 258יב(ד) לתקנות, לשגר למומחה שאלות הבהרה.
החלטה |26/08/2020 |משפחה – תל אביבמאזכרים – 6 |עמודים – 7
תאדמ (עפולה) 49737-03-22- שחף כהנוב נגד מאירה אזרד
שמות השופטים: מאיה בלאו
די בכך, שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה כסכסוך בתוך המשפחה. " 4 9. בבע"מ 164/11 פלונית נ' פלוני ( 29.4.12 ) אימץ בית-המשפט העליון, בדעת רוב, פרשנות מצמצמת למונח "בן משפחה" שבחוק, וקבע כי הרשימה בו היא בבחינת הסדר שלילי המונע את הרחבת מעגל בני המשפחה שעניינם ראוי להתברר בבית המשפט לענייני משפחה. בדעת מיעוט שם, בוטאה גישה מרחיבה, לפיה יש להעניק לסעיף שבחוק פרשנות תכליתית, שבהתאם לה מטרת בית-המשפט לענייני משפחה היא לרכז בפניו את מלוא המחלוקות המתגלעות בין בני משפחה, בהתאם למומחיותו. אף שמקובל לחשוב כי הגישה המרחיבה הנזכרת בעניין פלונית אומצה בפסיקה מאוחרת יותר, ההלכה שנקבעה שם שרירה וקיימת, ובקשה לקיים דיון נוסף בנוגע לה, נדחתה (דנ"א 3800/12 פלוני נ' פלונית ( 20.6.12 )). 10. יש לבחון אפוא אם הצדדים שבפניי הנם בני משפחה כהגדרת מונח זה בחוק, ובמידה והתשובה לכך חיובית – לבחון אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית להיווצרותה של עילת התביעה. שאלות אלה נבחנות בהתאם לעובדות העולות מכתב התביעה ומטיעוני הצדדים בבקשה שבפניי, ולנתונים אובייקטיביים שברקע הסכסוך (ראו: רע"א 6147/21 פלונית נ' פלוני ( 18.11.21 ); רע"א 672/22 פלוני נ' פלוני ( 27.6.22 )). 11. מדובר בתביעה כספית אותה הגישה המשיבה כנגד המבקש, בטענה לקיומו של חוב בגין שירותים משפטיים אותם העניקה לו, במהלך ייצוגו בשתי תביעות שהוגשו נגדו על-ידי בת זוגו לשעבר. אין מחלוקת כי בין הצדדים התקיים בעבר קשר קצר, במהלכו נולד בנם המשותף, וכי ביניהם סכסוך הנדון בבית-המשפט לענייני משפחה, בנוגע למזונות הילד ולמשמורתו.
החלטה |12/07/2022 |שלום – עפולהמאזכרים – 3 |עמודים – 6
עמ"ש (נצרת) 50227-01-21- י.פ. נגד ד.א.פ.
שמות השופטים: ערפאת טאהא שאהר אטרש עירית הוד
). גם הכלים שניתנו לבית המשפט למשפחה, כולל: ישוב סכסוכים, שימוש ביחידת הסיוע, ועוד (), מקנים לבית המשפט לענייני משפחה מעמד מיוחד של מי שבקיא היטב בכל ההיבטים של הסכסוך המשפחתי ומכיר, באופן עמוק יחסית, את הצדדים המתדיינים בפניו במסגרת מכלול המחלוקות שביניהם (החזקת ילדים, מזונות, רכוש וכו'). לכן, מידת ההתערבות של בית המשפט המחוזי בהחלטות מסוג זה של בית המשפט לענייני משפחה, תהיה מועטת ומצומצמת יותר ממידת ההתערבות של ערכאה ערעורית בהחלטותיה של כל ערכאה דיונית אחרת. על כל פנים, מאליו מובן, כי במקרים בהם סוטה בית משפט לענייני משפחה מן הדין או מפרשו שלא כהלכה, זכאי ואף חייב, בית משפט זה להתערב, וזאת כדי להעמיד את ההלכה על מכונה". במקרה עסקינן, קביעותיו של בית המשפט קמא בעניינים הנ"ל מבוססות על ממצאים עובדתיים, ולא שוכנעתי בקיומה של עילה או הצדקה להתערב באותן קביעות. סוף דבר 46. אציע לחבריי לקבל את הערעור באופן חלקי, ולהורות על ביטול חיוב המערער בתשלום מזונות והוצאות המדור של הקטינים ר.
פסק דין |03/02/2022 |מחוזי – נצרת מאזכרים – 1 |עמודים – 9
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
(ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו , לרבות ייעוץ, גישור, גירושין בשיתוף פעולה, טיפול משפחתי או זוגי, ועל השירותים הניתנים לשם כך ביחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית, בקהילה ובמגזר הפרטי; לעניין זה, "גירושין בשיתוף פעולה" – משא ומתן לפירוד בין בני זוג שבו כל אחד מהצדדים מיוצג על ידי עורך דין בשיתוף פעולה עם אנשי מקצוע נוספים אם הדבר נדרש, ובלבד שאותם עורכי דין לא יוכלו לייצג את הצדדים בהליך המשפטי שיתנהל ביניהם, אם המשא ומתן ייכשל; (3) היכרות עם הצדדים כדי להעריך יחד אתם את צורכיהם ואת רצונותיהם, ולעניין ילדיהם – טובתם, רצונותיהם וזכויותיהם בעניינים הנוגעים אליהם, לסייע להם לבחון דרכים ושירותים שעשויים לתרום ליישוב הסכסוך ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולהתמודדות עם השפעות הסכסוך ולתאם עמם תכנית מתאימה להמשך התהליך; (4) קביעת הסדרים בהסכמה בין הורים לרבות בעניין מזונות, החזקת ילדים, חלוקת זמני שהות בין הורים וכל עניין אחר בעניינו של ילדם או מתן המלצה לצדדים ולגורם שאליו הם יופנו להמשך הליך יישוב הסכסוך, לדאוג לקביעת הסדרים בעניינים אלה בהסכמה. (ד) בתום פגישת המהו"ת האחרונה תמליץ יחידת הסיוע לצדדים בעניין התאמת הליך יישוב הסכסוך בהסכמה בעניינם; בתום חמישה ימים מיום פגישת המהו"ת האחרונה, יודיע כל אחד מהצדדים ליחידת הסיוע אם הוא מעוניין להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך.
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014
סעיף: 3. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
3. (א) המבקש להגיש לערכאה שיפוטית תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה לערכאה השיפוטית בקשה ליישוב סכסוך; הבקשה לא תכלול טענות או עובדות בקשר לסכסוך או בקשר לסמכות השיפוט של הערכאה השיפוטית (ב) (1) הוגשה בקשה ליישוב סכסוך כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – בקשה ליישוב סכסוך), יוזמנו הצדדים לבקשה ליחידת הסיוע שליד הערכאה השיפוטית לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (להלן – פגישת מהו"ת), ודינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית המשפט; יחידת הסיוע רשאית לקיים מספר קטן יותר של פגישות, בהתאם לשיקול דעתה המקצועי. (2) הצדדים יתייצבו בעצמם לפגישות המהו"ת, ויחידת הסיוע רשאית להיפגש בנפרד עם כל אחד מהם. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל אמות מידה, נסיבות ושיקולים לעניין השתתפותם של ילדים בישיבות מהו"ת שבהן מתגבשים הסדרים הנוגעים אליהם ואת דרכי השתתפותם; הנוהל ותיקונו יובאו לידיעת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. (3) כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ואולם יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה, פעם אחת, ב–15 ימים בהודעה לערכאה השיפוטית ולצדדים. (4) עורך דין ביחידת הסיוע שהוא בעל ידע וניסיון מקצועי של חמש שנים לפחות בתחום דיני המשפחה ובעל הכשרה וניסיון בתחום יישוב סכסוכים בהסכמה, ישתתף בפגישות המהו"ת, כולן או חלקן, לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע. (ג) פגישות המהו"ת יכללו – (1) מתן מידע על ההליכים המשפטיים לעניין סכסוך משפחתי ועל ההשלכות של גירושין ושל כל עניין אחר בסכסוך משפחתי על הצדדים ועל ילדיהם, ובכלל זה השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות; (2) מתן מידע לצדדים על הדרכים שיש בהן כדי לסייע להם ליישב את הסכסוך בהסכמה ובדרכי שלום ולהתמודד עם השלכותיו
חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995
סעיף: 1. הגדרות
1. בחוק זה, "עניני משפחה" – אחת מאלה: (1) תובענה בעניני המעמד האישי, כמשמעותם בדברי המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922-1947, למעט הנהלת נכסי אנשים נעדרים; (2) תובענה אזרחית שהגיש אדם בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא; לענין פסקה זו – "בן משפחתו" – (א) בן זוגו, לרבות הידועה בציבור כאישתו, בן זוגו לשעבר, בן זוגו שנישואיו עמו פקעו ובלבד שנושא התובענה נובע מהקשר שהיה ביניהם בתקופה שבה היו בני זוג; (ב) ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו; (ג) הוריו, הורי בן זוגו או בני זוגם; (ד) נכדו; (ה) הורי הוריו; (ו) אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו; "הורה" – לרבות הורה מאמץ או אפוטרופוס; (3) תובענה למזונות או למדור; (4) תובענה לאבהות או לאמהות; (5) תובענה בענין החזרתו של קטין חטוף, לרבות תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991; (6) תובענה לפי חוקים אלה: (א) חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; (ב) חוק השמות, התשט"ו-1956 ; (ג) חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ובכללה זכויות משמורת, חינוך, ביקור, הבטחת קשר בין קטין להורהו או יציאת קטין מן הארץ; (ד) חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; (ה) חוק הירושה, התשכ"ה-1965, לרבות תובענה שעילתה סכסוך בקשר לירושה, יהיו הצדדים אשר יהיו; (ו) חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969; (ז) חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; (ח) חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; (ט) חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; (י) חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור ההסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; (7) הליך לפי סעיף 20 לחוק להגנה על עדים, התשס"ט-2008; (8) 2 הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010.
תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017
סעיף: 1. הגדרות
אמיתיים, ניתוח ודיון וכן התנסות באופן מודרך בניהול שישה גישורים לפחות; "תכנית התנסות מודרכת בגישור בענייני משפחה"-תכנית שאישרה הוועדה המייעצת, הכוללת, בין השאר, צפייה בהליכי גישור אמיתיים במשפחה, ניתוח ודיון וכן התנסות באופן מודרך בניהול שלושה גישורים לפחות בענייני משפחה בהיקף כולל של 20 שעות גישור לפחות; "תקנות הגישור"-תקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג-1993
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 3. הגדרות ופרשנות
3. בתקנות אלה – "בית משפט" – בית משפט לענייני משפחה שהוקם לפי סעיף 2 לחוק, או בית משפט שלום כשהוא דן תובענות לפי חוק למניעת אלימות במשפחה; "הסכם בין-לאומי" – הסכם המנוי בתוספת השלישית; "חוק ברית הזוגיות לחסרי דת" – חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010; "חוק גיל הנישואין" – חוק גיל הנישואין, התש"י-1950; "חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות" – חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962; "חוק השמות" – חוק השמות, התשט"ז-1956; "החוק להסדר התדיינויות" – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014; "חוק למניעת אלימות במשפחה" – חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; "חוק מרשם אוכלוסין" – חוק מרשם אוכלוסין, התשכ"ה-1965; "חוק קביעת גיל" – חוק קביעת גיל, התשכ"ד-1963; "עובד יחידת הסיוע" לעניין פרק ב' – עובד סוציאלי מיחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, שעבר הכשרה לשמיעת ילדים בבית המשפט; "פסול דין" – כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "צו ההקמה" – צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996; "קטין" – כמשמעותו בסעיף 3 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; "רשות מרכזית" – גוף שהוסמך לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תביעה למזונות" – תביעה לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, לרבות תביעה לפי סעיפים 2(א) או 3(א) שבו; "תובענה" – לרבות בקשה המוגשת לבית משפט כהליך עיקרי; "תצהיר" – לרבות תצהיר שאישר נציג רשות מרכזית לצורך ביצוע הסכם בין-לאומי; "תקנות אכיפת פסקי חוץ" – תקנות סדר הדין האזרחי (אכיפת פסקי חוץ), התשמ"ד-1984; "תקנות הירושה" – תקנות הירושה, התשנ"ח-1998; "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ו-2016
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה – "בא כוח" – עורך דין, ולעניין בית דין רבני ובית דין שרעי – גם טוען רבני וטוען שרעי לפי העניין; "גישור", "הסדר גישור", "יחידת הגישור", "מגשר" – כהגדרתם בתקנות רשימת המגשרים; "הממונה הארצי על יחידות הסיוע" – כמשמעותו בסעיף 2 לצו בית המשפט לענייני משפחה (יחידת הסיוע – כישורים מקצועיים ופיקוח מקצועי), התשנ"ו-1996; "סדרי הדין" – סדרי הדין לפי הערכאה השיפוטית המוסמכת לדון בעניין ושאליה הוגשה הבקשה או התובענה; "פגישות מהו"ת" – פגישות מידע, היכרות ותיאום בסכסוך בענייני משפחה כמשמעותן בסעיף 3 לחוק; "רשימת המגשרים בענייני משפחה" – לפי פסקה (3) להגדרה "רשימת המגשרים" בתקנות רשימת המגשרים; "שכר טרחה מרבי" – לפי תקנה 12 לתקנות רשימת המגשרים; "תקנות הסיוע המשפטי" – תקנות הסיוע המשפטי, התשל"ג-1973; "תקנות רשימת המגשרים" – תקנות בתי המשפט (רשימת המגשרים), התשע"ח-2017.
צו בית המשפט לענייני משפחה (הקמת יחידות סיוע, דרכי פעולתן וסדרי עבודתן), התשנ"ו-1996
סעיף: 3. ייעוץ לבית משפט
3. (א) יחידת הסיוע תתן לבית המשפט ייעוץ או המלצות בענייני משפחה בנושאים אלה: (1) טיפול במקרי חירום; (2) יישוב סכסוך בדרך של טיפול או ייעוץ משפחתי, או פישור; (3) הסכמים בעניין משמורת ילדים; (4) ייעוץ לגבי תסקיר של פקיד סעד או חוות דעת של מומחה; (5) מינוי מומחה בידי בית המשפט; (6) דרך ביצוע פסק דין; (7) כל עניין אחר שבית המשפט יפנה אליה. (א1) יחידת הסיוע תיתן לבית המשפט חוות דעת על בן משפחה, בקשר לתובענה שנדונה בפניו, במקרה חירום, או לצורך מיידי ובלבד שאין אפשרות באופן סביר לקבל תסקיר מאת פקיד סעד, כהגדרתו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958. (ב) פניית בית המשפט ליחידת הסיוע בקשר לתובענה שנדונה בבית המשפט תיערך לפי הטופס שבתוספת. (ג) תשובת יחידת הסיוע תימסר לבית המשפט, על גבי הטופס האמור בסעיף קטן (ב), לא יאוחר משלושים ימים מיום הפניה, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר.
תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020
סעיף: 15. סעדים בשל תביעות שונות
15. (א) תובענה בשל כל אחד מהעניינים המפורטים להלן תוגש בתביעה נפרדת, יהיה מספר הסעדים באותו עניין אשר יהיה: (1) תובענה כספית או רכושית, לרבות סעד הצהרתי, פירוק שיתוף בנכס וסעד לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973; התובע יאחד בתובענה זו את כל עילות התביעה והסעדים כלפי אותו נתבע בשל אותה מסכת עובדתית; (2) תובענה למזונות ולמדור; (3) תובענה בעניין קטין לרבות בקשה להסדר שנושאה זמני שהות, חינוך, הבטחת קשר בין קטין להורהו או קרוב משפחה אחר, יציאת קטין מהארץ, וכל תובענה אחרת בין הורים בעניין ילדם הקטין, לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (4) תובענה אחרת לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות; (5) תובענה לאבהות או אימהות ובקשה לצו מידע גנטי לפי פרק ה1 לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000; (6) תובענה להחזרת קטין חטוף; (7) תובענה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, ותובענה לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001; (8) תובענה בעניין הכרזה על ילד כבר-אימוץ או למתן צו אימוץ; (9) תובענה בעניין התרת נישואין; (10) תובענה לפי סעיפים 2(7) ו-11 לחוק ברית הזוגיות לחסרי דת; (11) תובענה לפי חוק גיל הנישואין; (12) תובענה לעניין קביעת גיל; (13) תובענה לשינוי שם, לפי חוק השמות; (14) תובענה בענייני משפחה לפי חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; (15) תובענה לפי סעיף 19ה(ב) לחוק מרשם אוכלוסין; (16) תובענה לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996; (17) תובענה לאכיפת פסק חוץ בענייני משפחה; (18) ערעור על החלטת רשם; (19) ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל; (20) תובענה אחרת בענייני משפחה. (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (5) או תובענות בעניינים המפורטים בפסקה (7), ניתן להגיש בתובענה נפרדת או בתובענה יחדיו. (ב) בית המשפט רשאי, לבקשת בעל דין או מיוזמתו, לדון במאוחד בכמה תובענות בעניינים המפורטים בתקנת משנה (א), אם סבר כי יש בכך כדי לייעל את ההליכים. (ג) תובענה בענייני ירושה תוגש לפי תקנה 12 לתקנות הירושה.
תקנות בתי המשפט (רשימת מגשרים), התשע"ח-2017
סעיף: 1. הגדרות
1. בתקנות אלה-"בקשה להיכלל ברשימת המגשרים"-בקשה לפי תקנה 7 לתקנות; "גישור"-כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק; "הכשרה כללית בגישור"-קורס עיוני ומעשי בגישור של שישים שעות לימוד לפחות, שהוועדה המייעצת אישרה את תכניתו; "הכשרה בגישור בענייני משפחה"-קורס עיוני ומעשי בגישור בענייני משפחה של ארבעים שעות לימוד לפחות, שהוועדה המייעצת אישרה את תכניתו; "הסדר גישור"-כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק; "הערכה מקצועית"-הערכה הכוללת בחינת כישורים ומיומנויות מעשיות הנדרשות לניהול הליך גישור וכן בחינת ידע בגישור, לרבות הכרת הליך הגישור על שלביו השונים, ולעניין גישור בענייני משפחה-גם בחינת כישור ים, מיומנויות וידע הנוגעים לגישור במשפחה, וכן הערכת היכרות כללית עם ההליך המשפטי, והיכרות עם החיקוקים הנוגעים לגישור ולעניין גישור בענייני משפחה-גם היכרות עם מושגי יסוד בדיני משפחה; "הערכה תקופתית"-הערכה הבוחנת את תפקוד המגשר שנכלל ברשימה, מזמן לזמן, לפי תקנה 8(ב); "ה שר"-שר המשפטים; "ועדה מייעצת"-ועדה שמונתה לפי תקנה 2; "יחידת הגישור"-יחידה בהנהלת בתי המשפט הממונה על ניהול רשימת המגשרים ועל הפנייה למגשרים לפי תקנות אלה; "יחידת סיוע"-יחידת סיוע לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה או יחידת סיוע לפי חוק בתי דין דתיים (יחידות סיוע), התשע"א-2011 ; "מגשר"-כהגדרתו בתקנות הגישור; "ממונה על יחידת הגישור"-משפטן בהנהלת בתי המשפט שעבר הכשרה כללית בגישור; "מרכז גישור בקהילה"-מרכז הפועל מטעם הרשות המקומית או בשיתוף פעולה עמה והמספק שירותי גישור נגישים לתושבי הרשות באמצעות מגשרים מתנדבים מן הקהילה ושיש בו חמישה מגשרים לפחות; "פגישת מהו"ת
ראשי
איזורים
כל הזכויות שמורות ©