חינה מרוקאית
אין דבר המשמח יותר מרגע השמחה של בני הזוג הנכנסים תחת חופה, ברקע הוריהם הנרגשים, החברים והחברות והשמחה רבה. המסורת היהודית מקדשת את יום הנישואין ובספרות חז"ל כתובים דברים רבים על היום המיוחד הזה. בתרבויות רבות וכך גם בתרבות היהודית ובמסורת של כולנו מלבד חגיגות החתונה הנחגגות ביום הנישואין עצמו, יש חגיגות רבות סביב המאורע המיוחד, המרגש והמשמח הזה.
אחד מהאירועים המשמחים והצבעוניים במיוחד הוא טקס החינה.
טקס החינה הוא טקס תרבותי מסורתי, המגיע אלינו מן המזרח התיכון, אפריקה והודו בעיקר. הטקס נערך בלילה שלפני ליל החתונה. הוא נערך בשמחה רבה, בתלבושות צבעוניות ובריקודים ססגוניים והוא מסמל דברים רבים בחתונה ובזוגיות.
טקס החינה המרוקאי
על פי המנהג של העדה המרוקאית, נהוג לחגוג את טקס החינה יום לפני החתונה. המשפחה והחברות של הכלה מלוות אותו וצועדות יחדיו למקווה וכל זה בריקודים צבעוניים ובשירים מסורתיים, חלקם שירים בשפה הערבית. המקווה הוא טקס בפני עצמו, שם יש כיבוד ושירה נעימה ומרגשת והכלה מטהרת את עצמה ועולה גבוה בתחושה רוחנית ונקיות. טקס החינה מתחיל מיד אחרי. הכלה חוזרת מהטבילה המטהרת והמנקה במקווה, מתארגנת ויוצאים יחדיו המשפחה והחברות לאולם, או שעורכים את הטקס בבית.
טקס החינה מלווה בשירה, שמחה וריקודים בלתי פוסקים בהתאם למסורת המרוקאית. החתן והכלה יושבים זה לצד זה כשהם שמחים ומפזזים לעניי הקהל הצוהל. טקס החינה כולל מריחה של חומר בצבע אדום-כתום המופק מעלי כופר (על פי המסורת מסמל עלי הכופר סגולה לפריון) ומורחים אותו על הידיים. הטקס נעשה לעניי הקהל בשמחה גדולה- החינה מסמלת את חיי האושר החדשים לזוג האוהב וכמובן טקס נגד עין הרע! על פי המסורת המרוקאית, משיחת הידיים של החתן והכלה נעשית על ידי אם הכלה וחברות הקרובות לכלה.
יש אומרים שמקור השם "חינה" מגיע מהמשמעות של חן. הטקס משרה חן משוך על בני הזוג, חן שלא ימוש מהם במשך כל חייהם.
הנישואין זה לא אירוע פשוט, היום בו בני הזוג מפתחים קשר המושתת על אהבה והחליטו כי הקשר שלהם הגיע לנקודה בה צריך להתקדם ולעלות לשלב הגמר במימוש הקשר ולתחילת סיפור האהבה נצחי, זה לא עניין פשוט כלל. ובשביל המרוקאים זו סיבה למסיבה…
