כל הזכויות שמורות ©
תפריט
תפריט
פתח תקווה, הידועה גם כ"אם המושבות", היא אחת הערים המרכזיות והמשגשגות בישראל. עם צמיחה מתמדת באוכלוסייה ובפיתוח התשתיות, הביקוש לשירותים משפטיים בתחום המקרקעין בעיר נמצא בעלייה מתמדת. עורכי דין מקרקעין בפתח תקווה ממלאים תפקיד מרכזי בעסקאות נדל"ן, בייעוץ משפטי ובפתרון סכסוכים הקשורים לקרקע ולנכסים. במאמר זה נסקור את חשיבותם של עורכי הדין בתחום המקרקעין, נבין את השירותים שהם מספקים, ונעניק טיפים לבחירת עורכי דין בפתח תקווה מקרקעין.
עסקאות מקרקעין הן בין העסקאות המורכבות והיקרות ביותר שאנשים עורכים במהלך חייהם. רכישת נכס, מכירתו או השכרתו כרוכים בהבנה מעמיקה של החוק, בתהליכים בירוקרטיים מורכבים ובסיכונים פוטנציאליים. עורך דין מקרקעין מקצועי מספק ליווי משפטי צמוד לאורך כל התהליך, מבטיח שהעסקה תתנהל בצורה חוקית ותקינה, ומונע טעויות שעלולות לעלות ביוקר עורכי דין בפתח תקווה מקרקעין.
בדיקת זכויות במקרקעין: עורך הדין בודק את מעמדו המשפטי של הנכס, כולל בעלות, משכנתאות, עיקולים והגבלות אחרות. זהו שלב קריטי כדי לוודא שהנכס נקי מכל מכשול משפטי.
ניסוח והבנה של חוזים: עורך הדין מנסח את חוזה המכר או השכירות, מוודא שהתנאים מפורטים בצורה מדויקת ומגן על האינטרסים של הלקוח.
טיפול בהיבטים המיסויים: עסקאות מקרקעין כרוכות בתשלום מסים שונים, כגון מס רכישה, מס שבח ומס ערך מוסף. עורך הדין מוודא שהלקוח מקבל את כל ההטבות המגיעות לו ומשלם את המסים הנדרשים על פי החוק.
ליווי במו"מ: עורך הדין מייצג את הלקוח במשא ומתן מול הצד השני, דואג שהעסקה תהיה הוגנת ותואמת את צרכיו של הלקוח.
טיפול בהליכים משפטיים: במקרה של סכסוכים הקשורים למקרקעין, כגון תביעות בעלות, סכסוכי שכנים או הפרת חוזה, עורך הדין מייצג את הלקוח בבית המשפט או בגישור.
בנוסף לתפקידים הבסיסיים, עורכי דין מקרקעין בפתח תקווה מציעים שירותים נוספים המותאמים לצרכים הייחודיים של תושבי האזור:
פתח תקווה היא מרכז כלכלי תוסס, עם אזורי תעשייה ומסחר מפותחים. עורכי דין מקרקעין מלווים עסקאות של קנייה, מכירה והשכרה של נכסים מסחריים, כולל משרדים, מחסנים וחנויות.
עורכי דין מקרקעין מייעצים ליזמים ולקבלנים בנושאים כמו תכנון ובנייה, היתרי בנייה, שימושים חורגים ופיתוח פרויקטים נדל"ניים.
עסקאות מקרקעין יכולות להיות מורכבות במיוחד, כגון רכישת נכסים במכרז, עסקאות עם מספר שותפים או נכסים המוחזקים על ידי חברות. עורך דין מנוסה יודע להתמודד עם האתגרים המשפטיים הכרוכים בעסקאות מסוג זה.
עורכי דין מקרקעין מייעצים לדיירים בנושאים כמו זכויות דיירים, פינוי בינוי והסדרי שכירות.
בחירת עורך דין מקרקעין היא החלטה חשובה שצריכה להתבצע בקפידה. להלן כמה טיפים שיעזרו לכם לבחור את עורך הדין המתאים:
בחרו עורך דין בעל ניסיון רב בתחום המקרקעין, שמכיר היטב את החוקים והתקנות הרלוונטיים. עורך דין מנוסה יידע לזהות סיכונים פוטנציאליים ולהציע פתרונות יצירתיים.
בדקו את המוניטין של עורך הדין בקרב לקוחות קודמים ובקהילה המשפטית. בקשו המלצות מאנשים שאתם סומכים עליהם או קראו ביקורות באינטרנט.
עורך דין טוב צריך להיות זמין עבורכם בכל עת ולספק יחס אישי ומסור. ודאו שהוא מקדיש לכם את הזמן והתשומת לב הדרושים.
בקשו הצעת מחיר מפורטת לפני תחילת העבודה. עורך דין מקצועי יסביר לכם בצורה ברורה את התעריפים וידאג שלא יהיו הפתעות לא נעימות בהמשך.
יש עורכי דין המתמחים בתחומים ספציפיים בתוך עולם המקרקעין, כגון נדל"ן מסחרי, פינוי בינוי או דיני תכנון ובנייה. אם יש לכם צורך ספציפי, חפשו עורך דין המתמחה בתחום זה.
עורכי דין מקרקעין בפתח תקווה הם שותפים חשובים בכל עסקת נדל"ן, החל מרכישת דירה ראשונה ועד לניהול פרויקטים נדל"ניים מורכבים. הם מספקים ייעוץ משפטי מקצועי, מוודאים שהעסקה מתנהלת בצורה תקינה ומגנים על האינטרסים של הלקוח. בחירת עורך דין מקרקעין מנוסה ואמין היא קריטית להצלחת העסקה ולשקט הנפשי שלכם.
בעת בחירת עורך דין מקרקעין, הקפידו לבדוק את הניסיון, המוניטין והזמינות שלו. אל תהססו לשאול שאלות ולוודא שאתם מרגישים בנוח עם הבחירה שלכם. עם הליווי הנכון, תוכלו לעבור את תהליך רכישת או מכירת הנכס בצורה חלקה ובטוחה.
פתח תקווה, כאחת הערים המובילות בישראל, מציעה הזדמנויות נדל"ניות רבות. עם עורך דין מקרקעין מקצועי לצדכם, תוכלו למצות את הפוטנציאל הגלום בשוק הנדל"ן המקומי ולבצע עסקאות מוצלחות ורווחיות.
ה"פ (מרכז) 22169-07-09- הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה נגד מזל קטה
שמות השופטים: אברהם יעקב
לוי פסק דין לפני תובענה לפי סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן: "הפקודה"), בה נתבקשתי להורות למשיבים 1-14 למסור למבקשות את החזקה בשטח של 1,190 מ"ר מתוך שטח של 1,460 מ"ר בקרקע המצויה ברח' העצמאות בפתח תקווה, בגוש 6715, חלקה 23 (להלן: "המקרקעין"). 1. הרקע (א) המבקשת 1, היא הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח-תקוה, המבקשת 2 היא הרשות המקומית שבתחום שיפוטה מצויים המקרקעין. (ב) המשיבים 1-14 בעלים במקרקעין במושע ורשומים כחוכרים בלשכת רישום המקרקעין בפתח תקוה (ראו: נספח "1" להמרצת הפתיחה). (ג) בהתאם לתכנית בניין עיר מאושרת, פת/1240 אשר פורסמה למתן תוקף בילקוט פרסומים 3552, התשמ"ח, בעמ' 1970, נקבע כי המקרקעין בשטח של 1,460 מ"ר יופקעו לצרכי ציבור (נספח "א" לתשובה להמרצת הפתיחה). (ד) ביום 29.7.90 , בהתאם לסעיפים 5 ו- 7 לפקודה, וכן סעיפים 189 ו-190 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"), פרסמה המבקשת 1 הודעה בדבר הפקעת שטח המקרקעין בילקוט פרסומים 3786, בעמ' 3467 (להלן: "ההודעה"). בהודעה צויין כי המקרקעין דרושים לצרכי ציבור וכי המבקשת 1 מוכנה לשאת ולתת על רכישת המקרקעין וכן נמסר בה כי המבקשת 1 מתכוונת לקנות מיד חזקה במקרקעין מפני שהיא דרושה לה באופן דחוף לצרכי ציבור והיא מורה כי כל אדם המחזיק במקרקעין ימסור מיד את החזקה לידיה (נספח "2" להמרצת הפתיחה). (ה) ביום 1.1.07 שלחה המבקשת 2, מכתב למשיבים 1-14 ובו הודיעה כי היא מתחילה בביצוע עבודות הרחבת רחוב העצמאות, וכי על מנת לפגוע בצורה מזערית במקרקעין, הוחלט כי בשלב זה תשתמש המבקשת 2 בשטח של 1,190 מ"ר בלבד, שהוא השטח המינימלי המותר בחוק לצורך הרחבת הכביש.
פסק דין |05/04/2011 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 4 |עמודים – 11
ת"א (פתח תקווה) 28831-03-16- מלכה בן דור נגד מנשה אברהם שאתי
שמות השופטים: נחום שטרנליכט
רקע עניינו של תיק זה הוא תביעת התובעת לפירוק השיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 47 בגוש 6400 (להלן – המקרקעין). התובעת הינה בעלים של 7/60 מהזכויות במקרקעין. הנתבעים הינם שאר בעלי הזכויות או מי שלזכותו נרשמה הערת אזהרה או משכנתא או עיקול, וכן הנתבעת 48, עיריית פתח תקווה, אשר זכאית להירשם כחלק מהבעלים של המקרקעין, חלק המיועד לשמש כדרך. התיק הועבר לטיפולי בהתאם להחלטת כב' סגנית הנשיאה, השופטת שלהבת קמיר וייס, מיום 25.5.20 , לאחר ששופט קודם, שדן בתיק, נאלץ לפסול עצמו. לעניין זה ראה ההחלטה מיום 24.5.20 . ביום 26.1.21 התקיים דיון בפני, ובסופו ניתנה על ידי ההחלטה הבאה: 3 "שמעתי בקשב רב עדותו של השמאי. בחנתי מצב המקרקעין, כפי שהוצגו בפניי בתיק במסגרת המסמכים השונים המצויים בו. למעשה מדובר ברחוב ללא מוצא, רחוב בת שבע בשכונת יוספטל בפתח תקווה, שהמקרקעין מורכבים ממגרשים, שלגביהם קיימת תכנית מטהר (צ"ל: "מתאר" – נ"ש) תקפה, כאשר כל אחד מן הצדדים מחזיק באחד מן המגרשים לבד או ביחד עם עוד אנשים מבני משפחתו. על רובם של המגרשים בנויים בתי מגורים פרטיים. משום מה, ולמרות השנים הרבות שחלפו, טרם נרשמה בפנקסי המקרקעין אותה חלוקה בהתאם לתכנית המתאר התקפה. בפועל אין מדובר במגרש גדול שכולם מחזיקים בו במושע. לכל אחד ואחד חלקו שלו. במצב דברים זה נראה כי הפתרון היחיד לפירוק השיתוף הוא הנצחת המצב הקיים באמצעות רישום תכנית החלוקה הקיימת בתכנית המתאר התקפה בפנקסי המקרקעין תוך הותרת כל אחד ואחד מן השותפים במגרש בו הוא מחזיק כבר ביום (צ"ל: "כיום" – נ"ש) ושאותו באופן ספציפי רכש או ירש או קיבל במתנה.
החלטה |28/10/2021 |שלום – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 8
ת"א (מרכז) 62507-05-19- תקוה רובינסון נגד עיריית פתח תקווה
שמות השופטים: יעקב שפסר
נגד הנתבעים: 1. עיריית פתח תקווה ע"י ב"כ עוה"ד גיל זילבר 2. רשות מקרקעי ישראל מחוז מרכז 3. קרן קיימת לישראל 2-3 ע"י ב"כ עוה"ד אורלי ברנע – פמ"מ 4. ברטה רוזנבלט ע"י ב"כ עוה"ד עמנואל שופמן פסק דין תביעה להסדרת רישום זכויות הבעלות של התובעים במקרקעין הידועים כחלקות 100 ו-123 וחלק מחלקה 3 בגוש 6325 בפתח תקווה, על בסיס הסכם חילופי שטחים שנערך בין הנתבעת 1, עיריית פתח תקווה (להלן: "העירייה") לבין הבעלים המקורי של אותן חלקות, מר משה אבן עזרא (להלן: "אבן עזרא"). רקע עובדתי ותכנוני 1. שכונת פג'ה בעיר פתח תקווה, הוקמה על אדמות הכפר פג'ה שתושביו נמלטו במלחמת העצמאות, כאשר השטח הוקנה לרשות הפיתוח. השכונה נבנתה בחודש מרץ 1950 ובנייתה הושלמה בשנת 1952. 2 2. עוד קודם לכן, ביום 23.5.1949 נערכה פגישה בין הנתבעת 3, קרן קיימת לישראל (להלן: "קק"ל"), לבין חברת עמידר. אקדים את המאוחר ואציין, כי בין הצדדים קיימת מחלוקת עקרונית בכל הנוגע להסכמות באותה פגישה. מחד, לגרסת התובעים, תועדו ההסכמות באותה פגישה במסמך שכותרתו "זיכרון דברים", במסגרתו התחייבו הנתבעת 2 – רשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י") וקק"ל להעביר לעירייה 300 דונם בחלקות שונות, לרבות בחלקות 11-9 בגוש 6325 ומזרחה להן (להלן: "זיכרון הדברים") (נספח 13א לכתב התביעה). לימים, בהתאם לתצ"ר 49/61, שונו מספרי אותן חלקות למספרים 100 ו-123, המצויות באותו מקום, בצמוד לחלקה 3, שמספרה לא השתנה (נספח 8 לכתב התביעה). גם העירייה סבורה, כי במסגרת אותו זיכרון דברים הועברו לה זכויות בחלקות 100 ו- 123. מאידך, לטענת רמ"י, כלל לא מדובר ב"זיכרון דברים" להעברת בעלות בחלקות, אלא במסמך פנימי שנערך בין קק"ל לבין עמידר ולא בהתחייבות של קק"ל כלפי העירייה.
פסק דין |01/01/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 2 |עמודים – 39
ה"פ (מרכז) 22169-07-09- מזל קטה 2. רפאל חיים קטה נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה
שמות השופטים: יסכה רוטנברג
עוה"ד שרון פטל נגד משיבות (מבקשות) 1. הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה 2. עירית פתח תקוה ע"י ב"כ עוה"ד יחזקאל ריינהרץ ו/או גיל זילבר החלטה בקשה שכותרתה: "בקשה בהולה מטעם המשיבים 1 – 2 להורות על קיום דיון דחוף ולחילופין להורות על דחיית התביעה". זו הבקשה על פי כותרתה. מהות הבקשה על פי תכנה, היא בקשה להורות כי הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה ועיריית פתח תקווה, אינן מוסמכות לתפוס חזקה בבית המגורים של המבקשים לרבות בחצר הבית, כולה או חלקה. רקע 1. ההליך דנן החל דרכו בשנת 2009, ועניינו תובענה שהגישו הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה ועירית פתח תקווה (המשיבות בבקשה דנן, "המשיבות") מכוח סעיף 8 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) 1943 ("פקודת הקרקעות"), ובה ביקשו צו המורה על פינוי ועל סילוק ידם של המשיבים בתובענה מהמקרקעין המצויים ברחוב העצמאות בפתח תקווה בגוש 6715 חלקה 23 בשטח של 1,460 מ"ר ("המקרקעין"). 2. התובענה הוגשה נגד 14 משיבים, אולם מי שהתנגד לה היו משיבים 1 – 2 בלבד, ה"ה קטה, הם המבקשים בבקשה זו ("המבקשים"). המבקשים הם בעלי הזכויות בבית שברחוב העצמאות 17 פתח תקווה ("הנכס"). 3. בתמצית. המקרקעין נושא התובענה הופקעו למטרת דרך עוד לפני שנים, בשנת 1990 פורסמו הודעות לפי סעיפים 5 ו – 7 לפקודת הקרקעות וסעיפים 189 – 190 לחוק התכנון והבנייה התשכ"ה – 1965 ("חוק התכנון והבנייה"). בתובענה שהגישו המשיבות טענו שהמקרקעין נחוצים להן לצרכי ציבור, לשם הרחבת הכביש ברחוב העצמאות בפתח תקווה, וכי המבקשים מסרבים למסור את החזקה בנכס.
החלטה |31/07/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 6
ת"א (מרכז) 52473-04-21- יעקב גרשוני נגד יורשי המנוח זהר עוזר זל
שמות השופטים: אורן שוורץ
נגד נתבעים 1. יורשי המנוח זהר עוזר ז"ל 2. תמר עוזר 3. רתם בהרב ע"י ב"כ עוה"ד יורם עברון פסק דין הרקע לתביעה 1. עניינה של התביעה שלפניי בהסכם פשרה שנערך בין כותלי בית המשפט ועסק בחלוקת הזכויות ובשימוש במקרקעין הידועים כחלקה 314 בגוש 6371, ברחוב דגל ראובן 69 בעיר פתח תקווה (להלן- המקרקעין). זכות הבעלות במקרקעין נתונה לקרן קיימת לישראל אשר החכירה אותם בשנות החמישים של המאה הקודמת לאגודה שיתופית בשם "שכונת פועלים נוה עוז בפתח תקוה אגודה שיתופית בע"מ" (להלן- האגודה השיתופית). לימים החכירה האגודה השיתופית את השטחים בשכונת נווה עוז לחוכרי משנה שונים. כך במהלך השנים רכשו משפחות גרשוני ועוזר, אשר נציגיהן מהווים בהתאמה התובעים והנתבעים בתביעה זו, את זכויות חכירת המשנה ובנו בתחום המקרקעין את בתיהן. 2. שטח המקרקעין הוא 1,019 מ"ר. במהלך השנים סומנה בחלק המערבי של המקרקעין רצועה בשטח 130 מ"ר כמיועדת להפקעה לצורך של שטח ציבורי פתוח (להלן- מגרש השצ"פ). יתרת שטח המקרקעין – 889 מ"ר – נחצתה לשניים באמצעות גדר. כך נוצרו שני מגרשי מגורים: מזרחי ומערבי. בראשית שנות השמונים התברר כי בסופו של דבר נדרשו לרשות המקומית רק 22 מ"ר לצרכי שצ"פ, קרי: שטח ההפקעה צומצם ב – 108 מ"ר. משפחת עוזר שרכשה באותה תקופה את הזכויות במגרש המערבי החלה בבניית בית חדש על המגרש, באופן שניצל את תוספת השטח שנפלה לידיה כתוצאה מצמצום ההפקעה. או אז, הגישה משפחת גרשוני תובענה אל בית משפט השלום בנתניה וביקשה לעצור את ביצוע עבודות הבנייה. בסופו של יום גובש בבית המשפט הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.
פסק דין |27/08/2023 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 0 |עמודים – 19
עת"מ (מרכז) 42933-04-16- ירון ישעיהו בע"מ נגד עיריית פתח תקווה
שמות השופטים: ורדה מרוז
שוב ואח' נגד משיבה עיריית פתח תקווה ע"י ב"כ עוה"ד יחזקאל רינהרץ ואח' פסק דין רקע 1. בשנת 1996 הפקיעה עיריית פתח תקווה (להלן: "העירייה") מקרקעין הידועים כחלקה 40 בגוש 6387 (להלן: "המקרקעין") בבעלות העותרת, חב' ירון ישעיהו בע"מ, על רקע שינוי ייעודם ממגורים לייעוד ציבורי. בין העירייה לעותרת נחתם הסכם להעברת המקרקעין לידיה עירייה (הסכם חילופי קרקעות מיום 2.7.96 ). 2. בחלוף כ-7 שנים בהן עמדו המקרקעין ערומים וללא שימוש, פרסמה העירייה בשנת 2003 תכנית בנין עיר שמספרה פת71/1201 לשינוי ייעודם מייעוד ציבורי למגורים. עקב השינוי ובהתאם להוראת סעיף 195(ב) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק התכנון והבניה") פנתה העירייה בתאריך 16.6.04 לעותרת ואפשרה לה לרכוש המקרקעין בחזרה, במחיר שלא יעלה על הסכום בו רכשה אותם, בצירוף שווי ההשבחה שנובע משינוי ייעודם. העותרת הודיעה בחוזר על רצונה לממש זכותה לרכישת המקרקעין. 3. משנת 2004 ולאורך שנים ארוכות נוהל משא ומתן בין הצדדים בעצלתיים; לעיתים האיצה העותרת בעירייה לקדם את המשא ומתן ולעיתים העירייה עשתה כן ביחס לעותרת. בשנת 2011 הושגה טיוטה מוסכמת לכאורה (נספח ח/14) אולם אף לאחריה, המשיכו חילופי הדברים בין הצדדים. 2 4. טיוטה סופית של ההסכם לרבות שומה סופית בגין המקרקעין, נשלחו על ידי העירייה לעותרת לקראת סוף שנת 2014. בתאריך 22.1.14 המציאה העותרת לעירייה את מסמכי ההסכם חתומים על ידה כדי שאלו ייחתמו על ידי נציגי העירייה. משבוששה העירייה לחתום על המסמכים, תזכרה העותרת את העירייה מספר פעמים וזו נמנעה מלהגיב לחלק מהתזכורות או שנענתה באורח עמום: "בהנהלת העיר החלו דיונים שונים הקשורים לעסקה האמור.
פסק דין |07/05/2017 |בימ"ש לעניינים מינהליים – מרכזמאזכרים – 4 |עמודים – 11
ת"א (כפר סבא) 56294-09-16- רמי שבירו הנדסה בניה והשקעות בע"מ נגד ע. לוזון נכסים והשקעות בעמ
שמות השופטים: רונן פלג
והשקעות בע"מ 2. עיריית פתח תקווה 3. משה צאיג 4. לורטו סרנו ב"כ התובעת עו"ד רפאל גלילוב ב"כ הנתבעת 1 עו"ד נטע גוטע ב"כ הנתבעת 2 עו"ד אבינועם פרץ ב"כ הנתבעים 4-3 עו"ד יואב נרי פסק דין 1. התובעת הגישה נגד הנתבעים תביעה לפירוק השיתוף במקרקעין דרך מכירה לפי הוראותיו של סעיף 40 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969. התביעה מתייחסת למקרקעין הידועים כחלקה 940 בגוש 6371 בפתח תקוה (להלן: "המקרקעין"). יצוין שהתביעה הוגשה במקור מטעמה של תובעת נוספת, חברת "טירת יוסף ויצחק" בע"מ, אשר נמחקה בכתב התביעה המתוקן הראשון, עם העברת כל זכויותיה אל התובעת. עוד יצוין שהתביעה הוגשה במקור נגד הנתבעות 2-1 בלבד והנתבעים 4-3 נוספו בכתב התביעה המתוקן השני. 2. המחלוקת שעל בית המשפט לדון בה במסגרת פסק דין זה היא האם יש להורות על פירוק השיתוף במקרקעין דרך מכירה כטענת התובעת והנתבעות 2-1 או דרך חלוקה בעין לפי סעיף 39 לחוק המקרקעין, כטענת הנתבעים 4-3. תמצית טענות הצדדים בכתבי הטענות ובסיכומים 3. התובעת טוענת כך: א. ביום 3/6/09 פורסמה ברשומות תכנית מתאר מקומית "פת/במ/179/11", שהגדירה הוראות בדבר איחוד וחלוקה של חלקת המקור לשתי חלקות. 2 לחלקה 940 יועד מגרש מס' 1101/5-2 ועל פי הוראות התב"ע ניתן לבנות עליו 54 יחידות דיור בבניין אחד בן 14 קומות. המגרש הנוסף מס' 1101/5-3 כבר פותח על ידי התובעת ונבנה בו בניין בן 11 קומות. ב. ביום 7/8/16 המקרקעין עבר תהליך של פרצלציה, שבמסגרתו חלקת המקור הוחלפה בשתי חלקות ובהן חלקה 941. ג. התובעת היא בעלת זכויות במקרקעין בשיעור שווה ערך ל- 12.5 יחידות דיור מתוך 54.
פסק דין |12/08/2018 |שלום – כפר סבאמאזכרים – 1 |עמודים – 9
עת"מ (תל אביב) 41338-04-18- חברת הירקון בע"מ נגד עירית תל-אביב-יפו
שמות השופטים: צילה צפת
העותרת טוענת כי לאחר ששונה יעוד מגרש 12 שהופקע ממנה היא זכאית להשבתו. מנסח רישום מקרקעין (נספח טז לעתירה) עולה כי ייעוד חלקה 12 הוא לדרך ונרשם על שם העירייה מכוח הפקעה ללא פיצוי כספי. 44. בשונה מחלקות 87 ו 88 במתחם מנדרין שהועברו לעירייה בהעברה ללא תמורה, בהרי שחלקה 12 הועברה בהליך של הפקעה אשר מהווה בהגדרתו רכישה כפויה. ראו בעניין זה דברי כב' השופט יורם דנציגר בע"א 8565/06 אורה שיפמן נ' עיריית פתח תקווה, פורסם בנבו (2008): "הפקעה הינה רכישה כפויה של זכויות הפרט במקרקעין, פעולה אשר ננקטת על ידי רשות שלטונית כנגד הפרט לשם הגשמתן של מטרות ציבוריות שונות" 18 42. לטענת העירייה, חוזה ההתחשבנות שנכרת בינה ובין העותרת בשנת 2000 (נספח יד לתשובת העירייה), מעיד כי הקרקע הועברה אליה בעסקה רצונית. עניינו של חוזה ההתחשבנות בשטחים הנוספים המגיעים לעירייה בגין מכירת מגרשים 10 ו 11 בשטח של 50 דונם נטו לבניה לצורך הקמת סי אנד סאן וסקו"ם. 43. העירייה טוענת כי העותרת ויתרה בסעיף 8 לחוזה ההתחשבנות על זכות שיש לה, במידה ויש לה זכות כזו בהתאם לסעיפים 195 ו 196 לחוק, בקשר למגרשים ולשטחים שיועברו על ידה על פי נספח ב' וזה לשון הסעיף: הירקון מסכימה בזאת כי השטחים שיועברו על ידה לעיריה כמפורט בנספח ב' יכללו בחישוב הזכויות במסגרת הפרצלציה שתעשה בגושים ובתוכניות שבהם יכללו שטחים אלה והעיריה תקבל את זכויות הבניה שינתנו, אם ינתנו, בגין השטחים כמפורט בנספח ב' (בתחשיב) במסגרת הרפרצלציה. חברת הירקון מוותרת בזאת על כל זכות שיש לה (במידה שיש לה זכות כזו) בקשר למגרשים ולשטחים שיועברו על ידה לעיריה על פי נספח ב' בהתאם לסעיפים 195 ו-196 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה-1965 (הדגשה שלי צ.
פסק דין |23/08/2021 |בימ"ש לעניינים מינהליים – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 20
ת"א (מרכז) 65623-02-18- צבי מנדל נגד אברהם צבי כץ
שמות השופטים: יסכה רוטנברג
נתבע 1 העיד בשם נתבעים 1 – 2 ("תצהיר כץ" ו – "משפחת כץ"), נתבעת 4 העידה בשם נתבעים 3 – 4 ("תצהיר זיסוביץ" ו – "משפחת זיסוביץ"), נתבע 5 העיד בשם נתבעים 5 – 6 (תצהיר קסלר" ו – "משפחת קסלר"), נתבע 9 העיד בשם נתבעים 9 – 10 ("תצהיר שטרן" ו – "משפחת שטרן"), נתבע 15 העיד בשם נתבעים 11 – 15 ("תצהיר חגי" ו – "משפחת חגי") שבשמם העיד גם עו"ד קפולסקי ("תצהיר עו"ד קפולסקי"), נתבעת 20 העידה בשם נתבעים 16 – 20 ("תצהיר בן ציון" ו – "משפחת בן ציון "), נתבע 21 העיד בעצמו ("תצהיר שמאה"). 5. אקדים ואציין. לאחר עיון בכלל הראיות וטענות הצדדים, אני מוצאת כי התובע לא הוכיח תביעתו, לא את המסד העובדתי, לא את התשתית המשפטית ולא את סכום התביעה. אין אלא לדחות את מלוא תביעתו. וזה פירוט הדברים. רקע עובדתי 6. בראשית שנות ה – 90 של המאה הקודמת יזמה עיריית פתח תקווה תכנית לשינוי ייעוד של חטיבת קרקע המצויה באזור שכונת כפר גנים בפתח תקווה, משימוש חקלאי לשימוש למגורים. בהתאם לכך הוגשה בשנת 1993 תכנית פת/במ/2008 ("התכנית") שבשטחה היו כלולים בין היתר חלקים מחלקות 47, 49 ו – 50 בגוש 6716 ("המקרקעין"). במסגרת התכנית הוקצו לבעלי הזכויות במקרקעין מגרשים לבנייה, אחד מהם היה מגרש 27 בשטח 698 מ"ר שלפי התכנית ניתן היה לבנות עליו בניין בן 3 קומות ובו 6 דירות ("מגרש 27"). 4 הזכויות במקרקעין שנכללו בתחום התכנית היו בבעלותם של מספר אנשים, מתוכן זכויות בשטח של 1,551 מ"ר היו בבעלות יגאל שלום ("יגאל שלום") ובני משפחת אפיריון: מנורה אפיריון ושני ילדיה ("משפחת אפיריון").
פסק דין |21/06/2020 |מחוזי – מרכזמאזכרים – 1 |עמודים – 18
ת"א (פתח תקווה) 19341-08-19- צבי זקס נגד חסדי אברהם בעמ
שמות השופטים: ניצה מימון שעשוע
רישום המקרקעין פתח תקווה החלטה מונחת לפני בקשה לעיון בתיק בית משפט (להלן: "הבקשה"). העובדות הנוגעות לעניין 1. מבקש העיון בתיק בית המשפט, מר צבי זקס, הינו צד אשר אינו בעל דין בתובענה נושא הבקשה (להלן: "המבקש"). 2. המשיבים הינם הצדדים לתביעה בתיק נשוא בקשת העיון. המשיבה 1 היא התובעת, המשיב 2 הוא הנתבע 1 אשר חתם עם התובעת על הסכם פשרה והמשיבה 3 היא הנתבעת 2 אשר התביעה כנגדה נמחקה בהסכמה (להלן: "הצדדים" או "התובעת", "הנתבע" ו"הנתבעת" בהתאמה). 3. ביום 3.2.20 הגישו התובעת והנתבע הסכם פשרה הכולל "תניית סודיות" המפורטת בסעיף 14 בהסכם זה (להלן: "הסכם הפשרה") וביקשו מבית המשפט ליתן לו תוקף של פסק דין. העתקו של הסכם הפשרה צורף להודעתם לבית המשפט ולפיכך הוא מצוי בתיק בית המשפט. 4. ביום 4.2.20 ניתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה. 5. מיום 11.2.20 ועד ליום 5.5.21 הוגשו בקשות שונות וניתנו החלטות בנוגע לתיקון הסכם הפשרה, יישומו ותוצאותיו. 6. ביום 12.7.23 הוגשה הבקשה שבפני. 7. טענות הצדדים 8. המבקש טוען כי יש לאפשר לו לעיין בתיק בית המשפט בכללותו, בטענה כי מדובר בדיון פומבי שהיה פתוח לציבור. בבקשתו מציין המבקש כי הוא מעוניין לבחון הגשת הליך משפטי בעניין התיק. 9. התובעת לא השיבה לבקשה. בא כוחה הודיע כי אינו מייצג עוד את התובעת ואינו מצוי בקשר עימה. 10. הנתבע השיב לבקשה והתנגד לה בנימוקים הבאים: הבקשה לא הוגשה בהתאם לתקנות ולא פורט בה עניינו של המבקש בעיון, בהסכם הפשרה נכללה תניית סודיות ועל כן מתנגד הנתבע לבקשת העיון. דיון והכרעה 11. ככלל, יש לבחון בקשה של צד ג', שאינו נמנה על בעלי הדין בתובענה, לעיין בתיק בית משפט, בהתאם להוראת תקנה 4 בתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקי בית משפט), התשס"ג – 2003 (להלן: "תקנות העיון").
החלטה |26/07/2023 |שלום – פתח תקווהמאזכרים – 0 |עמודים – 4
בש"א (תל-אביב-יפו) 33004/08- כ"ל בו חצי חינם בע"מ ואח נגד הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח תקוה ואח
שמות השופטים: דוד רוזן
ולבניה 5. הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ועל שטחים פתוחים 6. עצמון שרעבי ו-349 אח' בית משפט מחוזי תל-אביב-יפו בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים בפני כב' השופט דוד רוזן בשם המבקשים – עו"ד גלאון ואור בשם המשיבה 1 – עו"ד רונית אלפר בשם המשיבה 2 – עו"ד פריי בשם המשיבים 3 – 5 – עו"ד ליבר בשם המשיבים 4 – 6 ו-349 אחרים- עו"ד פורר ואבנר ברק החלטה פתח דבר – בקשה לצו ביניים עד הכרעה בעתירה מינהלית. המבקשים עתרו להורות למשיבה 1 (להלן: "הועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח-תקוה") ליתן להם היתר זמני לשימוש חורג לגבי המקרקעין הרשומים כגוש 6348 חלקה 49,48 במתחם ירקונים בפתח-תקוה (להלן: "העסק") עד להכרעה בעתירה המינהלית שהוגשה במקביל לבקשה זו. לחילופין, עתרו המבקשים להורות למשיבה 2 (להלן: "הועדה המקומית פתח-תקוה – התובעת הפלילית לעירית פתח תקוה והועדה המקומית לתכנון ולבניה פתח-תקוה") להאריך מועד לביצוע הצווים העומדים כנגד המקרקעין במסגרת ע"פ 70693/06 בבית משפט מחוזי בת"א בצווי ההריסה התלויים ליום 1.4.09 (להלן: "צווי הסגירה וההריסה") עד להכרעה בעתירה. רקע – העסק הינו מרכול "כל בו חצי חינם" הממוקם במתחם ירקונים בפתח תקוה. אין מחלוקת כי בית העסק כולו בשלמותו ממוקם על קרקע חקלאית מוכרזת, בדומה לעשרות בתי עסק הממוקמים על הקרקע החקלאית הנ"ל ועל קרקע חקלאית הסמוכה לה. במהלך שנת 2000 הוגשו כנגד המבקשים ארבעה כתבי אישום שונים בגין עבירות על חוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965 וחוק רישוי עסקים – תשכ"ח – 1968. המבקשים הורשעו, במסגרת הסדר טיעון בשנת 2004 ובהעדר ערעור הפכו פסקי הדין לחלוטים.
החלטה |08/12/2008 |מחוזי – תל אביבמאזכרים – 1 |עמודים – 4
ת"א (חיפה) 50437-11-12- הכלל בע"מ נגד עיריית חדרה
שמות השופטים: כמאל סעב
לטענת התובעת, מכל מקום, משנרשמו הזכויות בנכס על שם העירייה בשנת 1993, הרי שיש לראות את המקרקעין ככאלה שהופקעו בהתאם לפרק ח' לחוק התכנון והבניה. 29. הוראת סעיף 190 (א) לחוק התכנון והבניה קובעת, כי ההפקעה תבוצע בהתאם לקבוע בפקודת הקרקעות. 6 30. סעיף 9 לפקודת הקרקעות קובע כי: "בעל זכות או טובת הנאה" במקרקעין, אשר הופקעו, זכאי לתבוע פיצויים מהרשות המפקיעה. 31. לטענת התובעת, לפי ספרו של המלומד קמר בעמ' 283-292, שם הוא מפנה לפסיקה הקובעת, כי בעל זכות להירשם כבעל זכות קניינית וכן דייר מוגן בר רשות וכיו"ב כולם זכאים לפיצויי הפקעה, בהתאם להוראות סעיף 9 לפקודת הקרקעות. 32. התובעת טוענת, כי היא בעלת זכויות במקרקעין, המקנות לה יסוד לדרוש פיצויים, לאור העובדה, שהופקעו בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק רישום שיכונים ציבוריים. 33. הוראות סעיף 12 לפקודת הקרקעות שכותרתה: "תקנות בעניין הערכת פיצויים" קובעת, כי שווי הקרקע הינו אותו הסכום שהיה מתקבל ממכירת הקרקע אילו נמכרה ע"י המוכר מרצונו הטוב. 34. בהתאם להוראות סעיף 9 (א)(א) לחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור התשכ"ד-1964 – (להלן: "החוק לתיקון דיני רכישה"), על העירייה בתור הרשות המפקיעה, לשלם לבעל הקרקע פיצויי הפקעה בתוך 90 יום מיום תפיסת החזקה במקרקעין שהופקעו, או לחלופין – להפקיד בקופת בית המשפט את שווי הקרקע שאינו שנוי במחלוקת. 35. הנתבעת לא שילמה לתובעת פיצוי כספי כלשהו בגין הפקעת הנכס. 36. לטענת התובעת, יש לדחות את טענות הנתבעת להתיישנות התביעה. התובעת טענה כי התביעה הוגשה בתוך התקופה, שנקבעה כחלון הזדמנויות, להגשת תביעות לפיצויי הפקעה בהלכה שנקבעה בדנ"א 1595/06 עזבון המנוח ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה (ניתן ביום 21.3.13 ) – (להלן: "הלכת ארידור").
פסק דין |25/11/2015 |מחוזי – חיפהמאזכרים – 1 |עמודים – 35
ת"א (פתח תקווה) 35600-10-13- צבי ברקוביץ נגד עמוס לוזון
שמות השופטים: ליאת הר ציון
עו"ד תיק החלטה רקע עובדתי וטענות הצדדים 1. החלטה זו עניינה בקשה לפירוק שיתוף במקרקעין. 2. המקרקעין הנדון הוא מגרש מספר 1102/1, הידוע כחלקת מקור 477 בגוש 6371 אשר לה הוקצה המגרש, ברחוב נאקש מספר 5 שכונת כפר גנים, פתח תקווה. 2 3. הצדדים בעלי המקרקעין והמחזיקים הבלעדיים במקרקעין נשוא התביעה במשותף ובמושע, , מזה כ- 20 שנה. לכל אחד מהתובעים זכויות בעלות ב -1/4 מהמקרקעין ובסך הכל בבעלותם 3/4 מזכויות הבעלות במקרקעין. הנתבע הינו בעל יתרת זכויות הבעלות במקרקעין- קרי 1/4 מזכויות הבעלות במקרקעין. הצדדים לא חתמו על הסכם שיתוף. 4. בדיון שנערך בפני מיום 12.1.16 הבהיר בא כח הנתבע כי אינו מתנגד לעצם פירוק השיתוף (כאשר יצוין כי בכתבי הטענות נטענו טענות ביחס להגשת הבקשה לפירוק בחוסר תום לב). ולפיכך, הצדדים חלוקים ביחס לאופן פירוק השיתוף. 5. לטענת התובעים, יש להורות על פירוק השיתוף בדרך של התמחרות פנימית. 6. לטענת הנתבעת, יש להורות על פירוק שיתוף כפי הוראות המחוקק אשר התווה את הפירוק בדרך של חלוקה בעין כדרך העיקרית לפירוק השיתוף. לחילופין וככל שדעה זו לא תתקבל, מבוקש פירוק בדרך של מכירה חיצונית שהיא הדרך שהמחוקק התווה למכירה בהתאם להוראות החוק. 7. בית המשפט מינה מומחה מטעמו, מר בועז קוט, ליתן חוות דעת ביחס לאופן פירוק השיתוף במקרקעין. בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 23.12.14 : "השמאי יתייחס למלוא המחלוקות בין הצדדים, לרבות השאלה האם המקרקעין נושא התביעה ניתנים לפירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין, אם לאו, על פי מצבם כיום וכן להשפעת חלוקה בעין על שווי המקרקעין, ככל שניתנת. בנוסף, המומחה יתייחס לשווי המקרקעין במכירה, על פי שווי שוק".
החלטה |04/02/2016 |שלום – פתח תקווהמאזכרים – 1 |עמודים – 26
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
השקעות הון, התשי"ט-1959, ומנהלת מרכז ההשקעות אישרה כי הקרקע המסוימת דרושה למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (א1) הענקת זכויות במקרקעין באזור עדיפות לאומית למפעל חקלאי מאושר כמשמעותו בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א-1980, אם מינהל ההשקעות בחקלאות אישר כי אותם מקרקעין דרושים למפעל במסגרת התכנית המאושרת כמשמעותה בחוק האמור; (ב) הענקת זכויות במקרקעין באזורי עדיפות לאומית למפעל שתחום עיסוקו תעשיה או מלאכה או בניית מבני תעשיה להשכרה לפי המלצת משרד התעשיה והמסחר, ובלבד שהאזור נמנה עם האזורים הכלולים במודעה בעתונות שיפרסם משרד התעשיה והמסחר לפחות אחת לשנה והמזמינה הגשת בקשות להענקת זכויות במקרקעין כאמור; דחיית בקשה כאמור על ידי משרד התעשיה והמסחר תיעשה מנימוקים שיירשמו; (ג) הענקת זכויות כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) יכול שתיעשה לפי טבלת מחירים מוזלים שאישר לענין זה שר האוצר (6) הענקת זכויות במקרקעין ל"צרכי ציבור" כמשמעותם בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ובלבד שההתקשרות נעשית עם רשות מקומית, לצרכיה; (7) הענקת זכויות שימוש בקרקע חקלאית לצרכי עיבוד עונתי או מרעה, שאינן כוללות זכות לבניה, והכל לתקופה שאינה עולה על שלוש שנים, ובתנאי ששווי הה תקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה; (8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע; (9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות 12 ופיצויים), התשי"ג-1953; (10) הענ
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ועד יום 31.12.2015 – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
תקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה; (8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע; (9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות 11 ופיצויים), התשי"ג-1953; (10) הענ קת זכויות בקרקע משלימה כמשמעותה בסעיף 70 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ששטחה אינו עולה על חצי דונם ואשר על-פי תכנית כמשמעותה בחוק האמור, אינה מהווה יחידת בניה עצמאית, ובלבד שההתקשרות נעשית עם בעל זכויות בקרקע גובלת אשר הקרקע האמורה דרושה לו לשם השלמת יחידת הבניה שלו על פי אותה תכנית; (10א) הענקת זכויות במקרקעין לבעל זכויות במקרקעין גובלים, במטרה לאפשר את הניצול היעיל ביותר של המקרקעין, בהתחשב בייעוד הקרקע ובמטרת השימוש בה, ובלבד שלא ניתן לנצל את הקרקע כאמור באמצעות שיווקה בדרך של מכרז; הענקת זכויות כאמור טעונה אישור מנומק של ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל ואישור שר האוצר; (11) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למפעל קיים לצורך הרחבת המפעל, הכל בהתאם להמלצה מנומקת של המשרד האחראי לתחום פעילותו של המפעל; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח המפעל – טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל; (11א) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למוסד חינוך קיים, לצורך הרחבת המוסד, והכל בהתאם להמלצה מנומקת של משרד החינוך התרבות והספורט; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח מוסד החינוך, טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל; לענין זה, "מוסד חינוך" – כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949.
פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969
סעיף: 1. הגדרות
1. בפקודה זו – "בית המשפט" – בית-המשפט המחוזי; "גוש" – שטח מוגדר מתוך מקרקעי-ישוב, המכיל חלקה או חלקות והמהווה יחידה למדידה ולרישום; "העברת-מקרקעין או העברת-שעבוד" – עבירתם של מקרקעין או של שעבוד מאדם לאדם מכוח מעשה שלהם או מכוח צו בית המשפט; "חלקה" – יחידה רצופה של מקרקעין בתוך גוש, השייכת לאדם; "ישוב" – לרבות מקרקעין של ישוב שבתחום עיריה או שבתחום אזור שבטי או הגובלים עם תחומים כאמור, או חלק ממקרקעין אלה, וכל מקרקעין שבתוך אזור הסדר כפי שקבע פקיד-הסדר בהודעה מוקדמת לפי סעיף 5; "מושאע כפרי" – מקרקעין של כפר או חלק של כפר, המוחזקים על ידי תושבי הכפר או חלק מהם בבעלות בלתי-מחולקת ומתחלקים ביניהם מפקידה לפקידה לצורך עיבוד; "המנהל" – מי שהשר מינהו לנהל את ההסדר והרישום לפי פקודה זו ולפקח עליהם; "מסמך" – לרבות שטר, פסק-דין, צו או תעודה אחרת, הטעונים רישום או הניתנים לרישום לפי פקודה זו; "מקרקעין" – לרבות בנין וכל דבר אחר המחובר למקרקעין חיבור של קבע, ולרבות זכות הנובעת ממקרקעין, חלק בלתי-מחולק במקרקעין וטובת-הנאה במקרקעין הטעונה רישום או הניתנת לרישום לפי פקודה זו; "עיסקה" – כל פעולה המשפעת על זכויות במקרקעין או מעליהם, או יוצרת שעבוד או משפעת עליו, למעט הסכם להעביר מקרקעין או לשעבד מקרקעין; "פנקס חדש" – פנקס-מקרקעין שהוכן לפי פקודה זו; "פנקס קיים" – פנקס-מקרקעין שמלפני ההסדר; "פקיד-הסדר" – לרבות מי שהוסמך כהלכה לפעול במקום פקיד-הסדר למטרה מפורשת; "רשם" – לרבות עוזר לרשם וכל אדם שהמנהל הסמיכו כהלכה לפעול במקום הרשם; "תובע" – לרבות שבט או קבוצת בני-אדם; "השר" – שר המשפטים.
תקנות רכישת מקרקעין בנגב (חוזה השלום עם מצרים) (טופס תביעה, וסדרי דין בועדת תביעות ובערעור על החלטותיה), תשמ"א-1980
סעיף: 4. ייצוג התובע
4. תובע שאיננו טוען לעצמו בפני ועדת התביעות, רשאי להיות מיוצג בפניה על ידי עורך דין, ראש השבט או הפלג או על ידי בן-זוגו, אביו, אמו, בנו, בתו, אחיו או אחותו.
פקודת העיריות [נוסח חדש]
סעיף: 198א. פטור ממכרז לעבודות פיתוח
198א. (א) בסעיף זה-“הסכם פיתוח"-הסכם לביצוע עבודות פיתוח; “הוועדה המקצועית"-ועדה שחבריה הם המנהל הכללי של העירייה, ובאין מנהל כללי-מזכיר העירייה, והוא יהיה היושב ראש, גזבר העירייה, מהנדס העירייה והיועץ המשפטי לעירייה; “חוק התכנון והבנייה"-חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965; “יזם "-מי שמחזיק לבדו בזכויות לגבי מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, המאפשרות לו לבצע בהם את עבודות הפיתוח, או מי שמחזיקים בזכויות כאמור לגבי מגרשים, שסך שטחם הוא מחצית לפחות משטח המגרשים הכלולים בתכנית לפיתוח, שהתקשרו ביניהם בהסכם בכתב לעניין כריתת הסכם פיתוח אחד עם העירייה; לעניין זה, "מחזיק בזכויות", לגבי שטח מגרש ים-אחד מאלה: (1) בעל הקרקע, החוכר לדורות בה או מי שזכאי להירשם כבעלים או חוכר לדורות כאמור; (2) מי שהתקשר עם אדם כאמור בפסקה (1) בהסכם שמטרתו פיתוח הקרקע ובניית מבנים בה, והוא זכאי מכוח ההסכם להפיק הכנסה מהקרקע או ליהנות מפירותיה של הקרקע כבעלים; "יחידת דיור"-כהגדרתה בסעיף 158ו2(א) לחוק התכנון והבנייה; "עבודות פיתוח"-עבודות לפיתוח תשתיות, פיתוח שטחים ציבוריים פתוחים או הקמת מבנים לצורכי ציבור בעבור העירייה אף אם הם מחוץ לשטח תכנית לפיתוח; "תכנית לפיתוח"-תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה הכוללת הוראות של תכנית מפורטת לבניית 100 יחידות דיור חדשות לפחות או 5,000 מ"ר חדשים לפחות למסחר או לתעסוקה; "תשתיות"-כבישים, מדרכות, גשרים, מנהרות, מערכות ניקוז, תיעול, תקשורת, תאורה, רמזורים וכן מערכות בקרה לתשתיות וכל מיתקן הנדרש במישרין לצורך הפעלת התשתיות ומהווה חלק בלתי נפרד מהן, ואשר הקמתם הוא מתפקידי העירייה, ולעניין עירייה המספקת שירותי מים
תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (נוסח בתוקף מיום 1.6.2009 ואילך – ראו הערת הבהרה)
סעיף: 25. פטור מחובת מכרז לעיסקה במקרקעין
תקשרות אינו עולה על 100,000 שקלים חדשים לשנה; (8) הענקת זכויות חזקה במקרקעין לקרן קיימת לישראל לביצוע עבודות ייעור, או לפעולות שמטרתן שמירה על הנוף והטבע; (9) הענקת זכויות במקרקעין במסגרת פיצויים הניתנים לפי פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או לפי חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות 12 ופיצויים), התשי"ג-1953; (10) הענ קת זכויות בקרקע משלימה כמשמעותה בסעיף 70 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, ששטחה אינו עולה על חצי דונם ואשר על-פי תכנית כמשמעותה בחוק האמור, אינה מהווה יחידת בניה עצמאית, ובלבד שההתקשרות נעשית עם בעל זכויות בקרקע גובלת אשר הקרקע האמורה דרושה לו לשם השלמת יחידת הבניה שלו על פי אותה תכנית; (10א) הענקת זכויות במקרקעין לבעל זכויות במקרקעין גובלים, במטרה לאפשר את הניצול היעיל ביותר של המקרקעין, בהתחשב בייעוד הקרקע ובמטרת השימוש בה, ובלבד שלא ניתן לנצל את הקרקע כאמור באמצעות שיווקה בדרך של מכרז; הענקת זכויות כאמור טעונה אישור מנומק של ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל ואישור שר האוצר; (11) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למפעל קיים לצורך הרחבת המפעל, הכל בהתאם להמלצה מנומקת של המשרד האחראי לתחום פעילותו של המפעל; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח המפעל -טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל; (11א) הענקת זכויות במקרקעין גובלים למוסד חינוך קיים, לצורך הרחבת המוסד, והכל בהתאם להמלצה מנומקת של משרד החינוך התרבות והספורט; הענקת זכויות כאמור בשטח העולה על חמישים אחוזים משטח מוסד החינוך, טעונה אישור ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל; לענין זה, "מוסד חינוך" – כמשמעותו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949.
פקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969
סעיף: 21. ייצוג רשויות ותאגידים
21. רשות מקומית או דתית, איגוד, חברה או מוסד-צדקה התובעים זכות במקרקעין באזור-הסדר רשאים למנות מורשה שיגיש תביעתם ויגן עליה במשך ההסדר.
תקנות שמאי מקרקעין (תכנית בחינות), התשמ"ו-1985
סעיף: (תיקונים: התשמ"ו, התשמ"ח, התשס"ה)
הוצאות פיתוח, עבודות עפר, כבישים, מים, ביוב ותיעול, רשת חשמל, גינון, חניות וכיו"ב; שומת בנינים ועבודות בנין; סוגי בנינים – מגורים, מסחריים, תעשיה ומלאכה, אחסנה, בנינים ציבוריים, בנינים מיוחדים בניני שעשועים ובידור; ייסוד בנין, שלד, גגות ותקרות, מיתקנים סניטריים, מיתקנים חשמליים, ריצוף, נגרות, צביעה, עבודות בידוד וגמר; מחירים של חמרי בניה ועבודות בניה סוגיהם, וחלקם היחסי במחירי בנינים; הוצאות החזקת בנינים, תיקונים; מדד יוקר הבניה ומבנהו; שומת מקרקעין בחקלאות: סוגי קרקע, אדמות בעל ושלחין וכיו"ב; סוגי קרקע; זכויות מים ורישום שטח; השקעת יסוד והוצאות שוטפות; אדמות מינהל מקרקעי ישראל; שווי קרקע חקלאית, והשקעות בקרקע חקלאית; רכישת זיקת הנאה ברצועת קרקע; שווי שוק של מטעים; הערכת נחלה ומרכיביה; השפעת גודל השטח וצורתו על הרנטביליות; שיטות הערכה בחקלאות; ידיעה כללית בקריאת מאזנים וחשבונות של מפעלים
תקנות המתווכים במקרקעין (נושאי בחינה), התשנ"ז-1997
סעיף: 2. נושאי הבחינה
; (יז) סעיפים 1, 4, 5, 7 עד 8 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968; (יח) חוק–יסוד: מקרקעי ישראל; (יט) חלק א', פרק א' בחלק ב', פרקים א' ו–ב' בחלק ג' לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972; (כ) תקנות הגנת הצרכן (גודל האותיות בחו זה אחיד), התשנ"ה-1995; (כא) פרקים ד', ו' ו–ח' לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979; (כב) צו מכר דירות (טופס של מפרט), התשל"ד-1974; (כג) צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995; (כד) תקנות המתווכים במקרקעין, התשנ"ז -1997; (כה) תקנות המתווכים במקרקעין (פרטי הזמנה בכתב), התשנ"ז-1997; (כו) תקנות המתווכים במקרקעין (פעולות שיווק), התשס"ה-2004; (2) עקרונות ומושגי יסוד בנושאים אלה: (א) מקרקעין: (1) זכויות במקרקעין; (1א) הסדר מקרקעין, מקרקעין מוסדרים ומקרקעין לא–מוסד רים; (2) דיירות מוגנת; (3) בעלות משותפת במקרקעין (בעלות במושע) ופירוק שיתוף; (4) בתים משותפים, רכוש משותף, הצמדות; (5) דרכי איתור מידע על בעלות ושעבודים של נכסים: לשכת רישום במקרקעין, נסח רישום מקרקעין, רשם המשכונות, מינהל מקרקעי ישראל, חברות משכנות, מינהל אזור יהודה ושומרון , משכון ורישום משכון ברשם המשכונות, מושגי יסוד במשכנתאות; (6) הבטחת השקעות של רוכשי דירות: הערת אזהרה ומשמעותה; (ב) מינהל מקרקעי ישראל: חוזה פיתוח עם מינהל מקרקעי ישראל, חוזה חכירה עם מינהל מקרקעי ישראל, דמי הסכמה, דמי היוון, דמי היתר, העברת זכויות במגורים
תקנות ההתייעלות הכלכלית (כללי חלוקת הקרן לצמצום פערים בין רשויות מקומיות) (הוראת שעה), התשע"ח-2017
סעיף: 15. תוקף
, חדרה, חוף הכרמל, כפר קרע, מנשה, מעלה עירון, ערערה, פוריידיס, פרדס חנה-כרכור, קציר-חריש אשקלון אשדוד, אשקלון, באר טוביה, חוף אשקלון, יואב, לכיש, קריית גת, קריית מלאכי, שדרות, שער הנגב, שפיר ירושלים אבו גוש, בית שמש, ירושלים, מבשרת ציון, מטה יהודה, קרי ית יערים השרון אבן יהודה, אליכין, זמר, חוף השרון, טייבה, טירה, כפר יונה, לב השרון, נתניה, עמק חפר, פרדסיה, קדימה-צורן, קלנסווה, תל מונד רחובות בני עי"ש, ברנר, גדרה, גדרות, גן יבנה, גן רוה, חבל יבנה, יבנה, מזכרת בתיה, נחל שורק, נס צי ונה, קריית עקרון, ראשון לציון, רחובות רמלה באר יעקב, בית דגן, גזר, חבל מודיעין, לוד, מודיעין-מכבים-רעות, עמק לוד, רמלה, שוהם נפה רשויות מקומיות פתח תקווה אלעד, ג'לג'וליה, גבעת שמואל, גני תקווה, דרום השרון, הוד השרון, יהוד-מונסון, כוכב יאיר
ראשי
איזורים
כל הזכויות שמורות ©